ב־3 ביוני 2025 פרסם משרד האוצר האמריקאי את תוצאות מבצע רכישת החוב (Treasury Debt Buyback Operation), במסגרתו נרכשו חובות ממשלתיים בהיקף עתק של 10 מיליארד דולר. צעד זה, שבוצע כחלק מאסטרטגיית ניהול החוב של ממשלת ארה”ב, מהווה חלק בלתי נפרד ממדיניות כלכלית רחבה המכוונת לייצוב שוקי ההון ולהפחתת תנודתיות בתשואות האג”ח. אך מהי המשמעות של מבצע כזה, וכיצד החוב הציבורי משפיע על הכלכלה האמריקאית והגלובלית?

מהו מבצע רכישת חוב ממשלתי?

מבצע רכישת חוב, או Buyback, הוא פעולה יזומה של משרד האוצר שבמסגרתה המדינה רוכשת חובות קיימים בשוק (אג”ח) על מנת לצמצם את ההיצע, להוריד עלויות מימון עתידיות ולשפר את נזילות השוק. בפעולה שבוצעה ביוני 2025, הוצע לספקים להגיש חוב בהיקף של כ־22.87 מיליארד דולר, כאשר 10 מיליארד דולר בלבד התקבלו בפועל – כלומר המדינה בחרה לרכוש חובות בעלי תנאים מועדפים מבחינתה. מדובר במהלך טכני אך בעל השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות.

המשמעות של החוב הציבורי בארה”ב

החוב הממשלתי של ארה”ב נמצא ברמות שיא היסטוריות, כשהיקפו עומד על עשרות טריליוני דולרים. החוב נובע מהפער המתמשך בין הכנסות המדינה (בעיקר ממסים) להוצאותיה (תקציב, ביטחון, תשתיות, בריאות ועוד). קיום חוב ציבורי כשלעצמו אינו בהכרח שלילי – החוב מהווה מנגנון מימון המאפשר למדינה להשקיע, לצמוח ולספק שירותים חיוניים גם כאשר ההכנסות הזמניות אינן מספקות. עם זאת, רמת חוב גבוהה ויכולת שירות החוב לאורך זמן מהוות מוקד דאגה לשווקים ולגופי דירוג אשראי.

השפעת החוב הציבורי על הכלכלה

לחוב הממשלתי השפעה ישירה על המשק: עלות מימון החוב (קרי, הריבית שמשולמת למחזיקי האג”ח) מהווה סעיף תקציבי משמעותי. ככל שהחוב גדל, המדינה נדרשת להוציא יותר כספים להחזרי ריבית, על חשבון השקעות אחרות. במקביל, עלייה בהנפקות אג”ח עשויה להעלות את התשואות (כלומר, את הריבית שהמדינה תשלם), לגרום לעליית ריביות במשק ולהשפיע על הפעילות הכלכלית של עסקים וצרכנים.

פעולת רכישת החוב נועדה בין היתר לצמצם לחצים על שוק האג”ח, למנוע תנודות חדות בתשואות ולשמר את אמון המשקיעים. כאשר הממשלה רוכשת חובות בשוק, היא למעשה “מחזירה” חובות מוקדמים, מצמצמת את כמות האג”ח הסחירה ומאפשרת שליטה טובה יותר על עקומת התשואות.

מדוע מבצעי Buyback חשובים בתקופה הנוכחית?

העשור האחרון התאפיין ברמות חוב גוברות בשל גירעונות, מלחמות סחר, הוצאות על בריאות ציבורית ומדיניות הרחבה פיסקלית בעקבות משבר הקורונה. בנוסף, העלאות ריבית של הפדרל ריזרב בשנים האחרונות הגדילו את עלות המימון הממשלתית. בשוק תנודתי, בו משקיעים חוששים מחדלות פירעון או מהידרדרות דירוג האשראי, מהלכים כמו Buyback נועדו לשדר יציבות, להפחית פאניקה ולבסס ריבונות פיננסית.

המבצע האחרון, במסגרתו נרכשו חובות בסך 10 מיליארד דולר, מדגים את מחויבות משרד האוצר לנהל אקטיבית את מבנה החוב, להתאים אותו לתנאים המקרו-כלכליים ולשפר את גמישות התקציב. מספר המנפיקים שהיו זכאים להשתתף עמד על 40, כאשר בפועל התקבלו הצעות מ־22 בלבד – עדות לבררנות מצד המשרד בהעדפת חובות מסוימים.

השפעות רוחביות על שוקי ההון והמשקיעים

מבצעי רכישת חוב נתפסים כחיוביים בשווקים, משום שהם מאותתים על אחריות פיסקלית ועל מחויבות המדינה לעמוד ביעדיה התקציביים. בפועל, רכישות כאלה עשויות לתמוך במחירי האג”ח, להוריד את התשואות ולשפר את הנזילות בשוק המשני. עבור משקיעים מוסדיים ובינלאומיים, יציבות ניהול החוב האמריקאי היא עוגן קריטי בהחלטות השקעה, בשל מעמד הדולר כ”מטבע רזרבה” עולמי והמשקל המרכזי של אג”ח ממשלת ארה”ב בתיקי השקעות גלובליים.

סיכום: אתגרים והזדמנויות בניהול החוב האמריקאי

החוב הציבורי האמריקאי ימשיך להיות במרכז השיח הכלכלי הגלובלי, כאשר כל צעד – כולל מבצעי Buyback – מאותת לשווקים על כיוון מדיניות פיסקלית. ניהול נכון של החוב יאפשר לממשלה להימנע מעלויות מימון עודפות, לשמור על דירוג אשראי גבוה ולבסס יציבות כלכלית לטווח ארוך. מנגד, חוסר שליטה בגודל החוב עשוי להציב את המשק האמריקאי בפני אתגרים מבניים משמעותיים. על רקע תנודתיות השווקים והאיומים המאקרו-כלכליים, רכישות החוב מהוות כלי מרכזי במדיניות הכלכלית של ארה”ב.