hero

עבודה בהייטק הפכה להיות משאת נפשם של רבים, והיא נתפשת לעיתים כעבודה שמציעה המון פינוקים, כולל משכורות מהגבוהות במשק, תנאי העסקה נוחים וגמישים, פינוקים כמו חופשות חברה וארוחות צהריים עתירות ומגוונות, ועוד.
לאחרונה, יש מי שצופים משבר בתחום ההייטק בישראל. המצב בשוק ההון, ירידת הנאסד”ק, העלייה באינפלציה והחשש ממיתון מתקרב כבר מזמן השפיעו על חברות הייטק בארה”ב ולאחרונה חלחלו גם לחברות בארץ. קשה להמשיך כרגיל בעת שהמשקיעים תרים אחר אפיקים בטוחים יותר. כל אלה יצרו מציאות חדשה גם בהייטק הישראלי, מציאות המתבטאת במאזן כוחות חדש בין מעסיקים לעובדים. חברות רבות כבר מזמן עברו את שלב הקפאת הגיוסים והחלו לפטר עובדים.
החברות אינן ששות לפרסם נתונים אודות היקף הפיטורים והן מעוניינות להימנע מהגדרת המתרחש כ”גל פיטורים”אולם מסתבר שהתופעה חובקת חברות גדולות כקטנות והמספרים מדברים בעד עצמם. ההערכה היא שכ – 4,000 עובדי הייטק פוטרו במהלך החודשיים האחרונים.

שוק ההייטק מאט, אחרי שנים של פריחה

חברות ההייטק בישראל נהנו מעשור של פריחה. בשנת 2018 הגיעו גיוסי ההון לשיא של כל הזמנים, 6.4 מיליארד דולרים. שיא זה נשבר עד מהרה ובשנת 2021 חברות ההייטק הישראליות גייסו 25.6 מיליארד דולרים ב – 773 עסקאות, עליה של 146% ביחס לשנת 2020. קל להבין שעובדים בחברות המגייסות סכומים כאלה נהנים מאוד מן המצב. משכורות גבוהות, הטבות ואופציות שיכולות להיות שוות הרבה כסף אם החברה מבצעת הנפקה או נמכרת ועושה אקזיט. שוק ההייטק הפך למנוע צמיחה ותרם רבות לחוסן המשק ולתוצר הלאומי הגולמי. 

ניצני הדעיכה של סקטור הטכנולוגיה נראו כבר בתחילת 2022

כבר בתחילת שנת 2022 ניכר שהמצב בהייטק משתנה. הביקוש לעובדים עדיין קיים אך הוא דועך ורבים סבורים שאנו עדים לתחילתו של גל פיטורים.
אמנם, פיטורים עשויים להתרחש גם כשהמצב בשוק תקין לחלוטין. חברה כזו או אחרת נקלעת לקשיים, אינה עומדת בתחרות, מבצעת מהלכים שגויים, נכשלת בהשגת מקורות מימון וכו’. גם חברות שמצבן טוב מחליטות לעיתים לקצץ בהוצאות, להאט את קצב שריפת המזומנים ולהגיע אל המטרות שהציבו לעצמן לאט יותר. אולם היקף הפיטורים בהייטק הישראלי בחודשיים האחרונים בהחלט מעורר דאגה. 

נהוג לומר שכ – 400,000 איש מועסקים בהייטק בישראל אולם מניתוח מעמיק יותר עולה שרק בין 200,000 ל – 250,000 מהם באמת ראויים להגדרה ואילו האחרים מאיישים משרות הקיימות בכל תחום ולאו דווקא בהייטק. ההערכה היא שבחודשיים האחרונים כ – 4,000 עובדי הייטק קיבלו מכתבי פיטורים. זה אולי עדיין לא מספר המשנה את פני התעשייה אולם החשש הוא שזו רק תחילתו של גל. יש הצופים שבחודשים הקרובים יעלה מספר המפוטרים ויגיע לכדי 10,000 – 15,000 עובדי הייטק, מספר משמעותי לכל הדעות. 

ענקיות הייטק בין לאומיות מפטרות עובדים – גם בישראל

חשוב להבין שהפיטורים בהייטק הם רוחביים ומתרחשים בכל סוגי החברות. כך למשל ענקיות הייטק דוגמת מיקרוסופט ונטפליקס מפטרות עובדים בכל רחבי העולם וגם בישראל. גוגל, אפל ומטא (לשעבר פייסבוק) כבר הודיעו על האטת גיוסים. גם חברות בינלאומיות קטנות יותר מפטרות עובדים בישראל, כך למשל חברת צלזיוס העוסקת במטבעות קריפטוגרפים ונקלע לקשיים עקב ירידות השערים בתחום. חברת איטורו המעסיקה כ – 1,700 עובדים, מהם 700 בישראל, פיטרה 120 עובדים, חלקם ישראלים. חברת AVO פיטרה את כל 350 עובדיה בישראל, אלמנטור פיטרה כ – 50 עובדים, חברת Beyond Minds נסגרה ו – 65 עובדיה איבדו את משרתם, חברת Gettaca סגרה את מרכז המו”פ שלה בארץ ומפטרת כ-30 עובדים ישראלים, חברת קוגנייט מפטרת עשרות עובדים, חברת נמסיס נסגרה ומספר לא ברור של עובדים פוטרו ועוד. 

מעניין לציין כי אותות המשבר ניכרים לא רק במספר המפוטרים ההולך וגדל אלא גם בירידה במחירי נדל”ן מסחרי הנובעת מארגון מחדש וצמצום שטחי משרד. גם המשכורות כבר לא עולות כמו בעבר ויש אפילו סימנים להורדת שכר לעובדים חדשים. 

אור שושן
*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.

להשוואה, בדיקה וניתוח בין בתי ההשקעות

השאירו פרטים ומומחה מטעמינו יחזור אליכם בהקדם

    * אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.

    SKN | לא פונים לבנק שוויצרי לבד: כך נראית טעות שקטה
    • רוני מור
    • 5 דק’ קריאה
    • לפני 1 ימים

    SKN | לא פונים לבנק שוויצרי לבד: כך נראית טעות שקטה SKN | לא פונים לבנק שוויצרי לבד: כך נראית טעות שקטה

      הרעיון לפנות ישירות לבנק שוויצרי נשמע לרבים הגיוני. בעלי הון רגילים לנהל מערכות יחסים בעצמם, ובצדק. הם מנוסים, מתוחכמים,

    • לפני 1 ימים
    • 5 דק’ קריאה

      הרעיון לפנות ישירות לבנק שוויצרי נשמע לרבים הגיוני. בעלי הון רגילים לנהל מערכות יחסים בעצמם, ובצדק. הם מנוסים, מתוחכמים,

    SKN | חוסן במגזר המיד־קאפ: כיצד מדד TA-SME60 התמודד עם תנודתיות תוך־יומית
    • אריק ארקדי סלוצקי
    • 6 דק’ קריאה
    • לפני 3 ימים

    SKN | חוסן במגזר המיד־קאפ: כיצד מדד TA-SME60 התמודד עם תנודתיות תוך־יומית SKN | חוסן במגזר המיד־קאפ: כיצד מדד TA-SME60 התמודד עם תנודתיות תוך־יומית

      מגזר החברות הבינוניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב חווה יום מסחר דינמי מבחינה טכנית, כאשר מדד TA-SME60 הציג חוסן

    • לפני 3 ימים
    • 6 דק’ קריאה

      מגזר החברות הבינוניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב חווה יום מסחר דינמי מבחינה טכנית, כאשר מדד TA-SME60 הציג חוסן

    SKN | מניית American Airlines (AAL) עולה במתינות — פוטנציאל התאוששות או לחץ מבני על מניות התעופה?
    • אור שושן
    • 7 דק’ קריאה
    • לפני 1 שבועות

    SKN | מניית American Airlines (AAL) עולה במתינות — פוטנציאל התאוששות או לחץ מבני על מניות התעופה? SKN | מניית American Airlines (AAL) עולה במתינות — פוטנציאל התאוששות או לחץ מבני על מניות התעופה?

    American Airlines Group Inc. (NASDAQ: AAL) נסחרה בעלייה מתונה ב-4 במרץ, כאשר עלתה בכ-0.42% לרמה של $12.51, בזמן שמשקיעים בחנו

    • לפני 1 שבועות
    • 7 דק’ קריאה

    American Airlines Group Inc. (NASDAQ: AAL) נסחרה בעלייה מתונה ב-4 במרץ, כאשר עלתה בכ-0.42% לרמה של $12.51, בזמן שמשקיעים בחנו

    SKN | אין שחרור מיידי מה- SPR: האם ארה”ב יכולה לבלום את מחירי הנפט ללא שימוש במאגר החירום?
    • עומר בר
    • 5 דק’ קריאה
    • לפני 1 שבועות

    SKN | אין שחרור מיידי מה- SPR: האם ארה”ב יכולה לבלום את מחירי הנפט ללא שימוש במאגר החירום? SKN | אין שחרור מיידי מה- SPR: האם ארה”ב יכולה לבלום את מחירי הנפט ללא שימוש במאגר החירום?

    איזון בין איתות לשוק לבין סיכון אספקה שימוש ב- SPR אינו החלטה טכנית בלבד; הוא מהווה איתות לשווקים. היסטורית, שחרורים

    • לפני 1 שבועות
    • 5 דק’ קריאה

    איזון בין איתות לשוק לבין סיכון אספקה שימוש ב- SPR אינו החלטה טכנית בלבד; הוא מהווה איתות לשווקים. היסטורית, שחרורים