האינפלציה בארה”ב כבר נושקת ל – 7%, והפדרל ריזרב פרסם לפני שבועיים שורה של צעדים חריגים שנועדו לנסות ולבלום את הקצב המסחרר של עליית המחירים. גם במדינות ה – OECD ובגוש האירו השיעורים הממוצעים של האינפלציה כבר מזמן המריאו אל מעל ה – 5% (בישראל, אם תהיתם, האינפלציה כיום עומדת על כ – 2.3%, וזה הגבול העליון של שיעורי האינפלציה המוגדרים נורמאליים על ידי בנק ישראל). הסיבה הברורה לקצב המהיר של עליות המחירים מסביב לעולם היא כמובן הקורונה. נגיף הקורונה שבשנת 2020 סגר את אזרחי מרבית מדינות העולם המערבי בבתיהם מחשש אמיתי לחייהם, צמצם רכישות והביא לסגירתם של עסקים רבים מסביב לעולם, ואפילו נפילות ערך משמעותיות של סקטורים שלמים כמו למשל סקטור הפנאי, התיירות והנופש.

בכל משבר גדול שהביא לנפילות ערך בשווקי ההון מסביב לעולם, ראינו תהליך של שגשוג שהביא עימו גם אינפלציה עם תום המשבר. רק שהפעם, יש עוד גורמים שמשפיעים על קצב עליית המחירים ומקשים על איזון – ייתכן שאלו הסיבות שבארץ, למשל, האינפלציה לא פוגעת בשווקים בעוצמות בהן אנחנו רואים אותה באירופה ובארה”ב. הנה כמה מהסיבות לאינפלציה הדוהרת בעולם.

#1 – שוק העבודה שיצא מאיזון

במהלך משבר הקורונה, מדינות רבות ביניהן ארה”ב סיפקו חבילות סיוע נדיבות למי שנפגעו כלכלית מהמשבר. עובדים ומובטלים אספו קצבאות בלחיצת כפתור ומשקי אב נהנו מהזרמה של כספי סיוע ממשלתיים מידי פעם. התוצאה של תשלומים ממשלתיים אלה היא שבעוד עובדים מקצועיים ובעלי קריירה העדיפו לשמר את הקריירה ולהמשיך לעבוד – עובדים לא מקצועיים מסביב לעולם העדיפו לשבת בבית ולאסוף את הקיצבאות הממשלתיות, במקום ללכת לעבודה, ולקבל פחות או יותר את אותו השכר בסוף החודש. נהגים, עובדי פסי ייצור, עובדים בחקלאות, בתשתיות, בנאים, ועוד סקטורים של עובדים בלתי מקצועיים – מצאו את עצמם ללא ידיים עובדות. השלב הבא היה עליית השכר הממוצע בתחומים אלה שגררה כמובן עליות שכר גם עבור המשרות המקצועיות יותר. העלאות שכר הן גורם לאינפלציה. בנוסף, כמובן, המחסור בעובדים הביא להתייקרות מחירים, עם קשיים בתפעול פסי ייצור, באספקה של חומרי גלם ובשרשראות התובלה בכל העולם.

#2 – משבר האנרגיה

אחת ההשפעות של הקורונה היתה להחזיר שווקים לייצור אנדוגני, מקומי, גם במוצרים שעד הקורונה הם נהגו לייבא. אבל גם כאשר המדינה מייצרת את חומרי הגלם והתשתיות הנדרשות בשווקים – כמעט כל מוצר שנמכר היום נדרש לתובלה ולהשקעה של אנרגיה, או במילים אחרות דלק. מחירי התובלה של המוצרים מגולמים במחיר הסופי שלו לצרכן, ולכן אין זה פלא כאשר כל מדינות אירופה התחננו לרוסיה שתסכים לספק להם אנרגיה, כשערוצי אספקת הנפט והאנרגיה המסורתיים של המדינות לא עמדו בביקושים הגוברים והולכים – גם המחירים של טווח עצום של מוצרים התייקרו, לאור העלייה במחירי התובלה והאספקה שלהם.

#3 – שינויים בהרגלי הצריכה

אם לפני ימי הקורונה שוק התיירות, התעופה, הבילויים והפנאי הציג נתוני שיא על הוצאות לטובת חוויות, אירועים, הרפתקאות, נופשים וחופשים – שנת הקורונה הפכה את הקערה על פיה, ומסביב לעולם ניכרת חזרה להשקעה בנכסים במקום השקעה בחוויות. אולי זה השינוי בנסיבות ששמט את הקרקע מתחת לרבים שחשבו שהם יודעים איך היו רוצים להתנהל כלכלית, וכעת הם חשים צורך עז יותר להתבסס ולהשקיע בנכסים מניבים, כמו למשל תיקי השקעות במניות או נכסי נדל”ן. מה שבטוח הוא, שבעוד סקטורי התיירות, התעופה והחופש סובלים מירידות בביקושים – מסביב לעולם חלה עליה גורפת בניהול תיקי השקעות בשוק ההון, בהשקעות בנדל”ן למגורים או לתעשייה, ובהשקעות נוספות באפיקים שונים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.