משקיעים מסתערים על קרנות סל ממונפות: שיא של 135 מיליארד דולר בנכסים מנוהלים

נכסים מנוהלים (AUM) בקרנות סל ממונפות בארה”ב חצו רף היסטורי של 135 מיליארד דולר, כך לפי דיווח שפורסם ביולי 2025. מדובר בזינוק חד של כ־5 מיליארד דולר לעומת השיא הקודם שנרשם בפברואר האחרון, ועקביות במגמת צמיחה שהחלה עוד בשנת 2020 – בעיצומו של גל תמריצים חסר תקדים שהוזרם למשק האמריקאי בעקבות משבר הקורונה.

הצמיחה הזו איננה מקרית. היא מעידה על שיא ברמות התיאבון לסיכון מצד משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד, אשר בוחרים למנף את השקעותיהם בתקווה לתשואות עודפות – לעיתים מבלי להבין את מלוא ההשלכות של תנודתיות גבוהה וסיכונים מבניים הטמונים במכשירים אלו.

מהן קרנות סל ממונפות – ולמה הן כל כך פופולריות עכשיו?

קרנות סל ממונפות (Leveraged ETFs) הן קרנות שמטרתן לשקף פי 2 או פי 3 מהשינוי היומי במדד בסיס מסוים – בין אם מדובר במדדים כמו S&P 500, מגזרים ספציפיים או סחורות. ישנן גם גרסאות הפוכות (Inverse ETFs) שממרות את הכיוון ומייצרות רווח כאשר המדד יורד.

אחד הגורמים המרכזיים לעלייה בפופולריות של קרנות אלה הוא נגישות. המשקיע הממוצע אינו זקוק לחשבון מרג’ין או הבנה מורכבת באופציות – הוא פשוט רוכש את הקרן דרך ברוקר רגיל. בנוסף, על רקע תנודתיות בשווקים, רבים מנסים “לנצל את התנודות” דרך מינוף, בתקווה לרווח מהיר.

הכסף הזורם משקף סנטימנט – לא בהכרח ניתוח רציונלי

עליית ה־AUM בקרנות הממונפות מדגימה תופעה פסיכולוגית בשוק ההון: משקיעים רבים מונעים על ידי תיאבון לסיכון בתקופות של עליות חדות. בפועל, קרנות ממונפות אינן נועדו להשקעה לטווח ארוך. התשואה הממוצעת בהן נחלשת לאורך זמן בשל שחיקת מינוף, תנודתיות יומית והשפעת אפקט הריבית דריבית הפוך.

מחקרים קודמים מצביעים על כך שקרנות סל ממונפות משיגות תשואות רעות יותר מהמדדים הבסיסיים שלהן בפרקי זמן של יותר מחודש, במיוחד כאשר השוק הפכפך. עם זאת, גידול עקבי בכמות הקרנות המושקות – למעלה מ־70 קרנות חדשות רק בשנת 2025 – מצביע על ביקוש גובר.

מ־60 מיליארד ל־135 מיליארד: הכפלה תוך שנתיים

לפי הנתונים, שוק קרנות הסל הממונפות הכפיל את גודלו תוך שנתיים בלבד, מגידול של כ־60 מיליארד דולר ביולי 2023 ל־135 מיליארד כיום. מדובר בשיעור צמיחה חריג, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את האופי המסוכן של המכשירים.

האם מדובר בהתנהגות רציונלית מצד משקיעים? לא בהכרח. חלק מהגידול מיוחס למשקיעים צעירים ופלטפורמות מסחר קמעונאיות, שם הסברה הפיננסית לעיתים חסרה. תופעה זו מקבילה לגלים של ספקולציה במניות ממונפות, חוזים עתידיים ואפילו נכסי קריפטו.

האם רגולטורים צריכים להתערב?

בנקודת הזמן הנוכחית, שוק ה־ETFs הממונפים נמצא מחוץ לרדאר של הרגולטורים המרכזיים, בין השאר בשל גודלו היחסי ביחס לשוק ההון כולו. אולם ככל שיותר משקיעים פרטיים נמשכים לכלים ממונפים – בלי הבנה מעמיקה של הסיכון – קיים חשש שקריסה חדה תגרור תגובת שרשרת.

יתרה מכך, מספר גופים מוסדיים החלו להכניס מינוף לתוך קרנות גידור וקרנות פרייבט אקוויטי דרך נגזרים ומכשירים ממונפים, מה שעלול ליצור סיכון מערכתי, כפי שראינו במשברים פיננסיים קודמים.

מבט קדימה: האם מדובר בבועה פיננסית?

השוק אינו מספק תשובה חד־משמעית. כל עוד מדדי המניות נמצאים במגמת עלייה – הסיכון “מוסתר” על ידי רווחים. אך ברגע שיבוא תיקון חד או שינוי מגמה, ייתכן שנראה גלי פדיונות מואצים בקרנות ממונפות שיחמירו את התנודתיות ויחשפו את הפגיעות של חלק מהשחקנים.

העובדה שמשקיעים ממשיכים להזרים הון לכלים ממונפים – תוך התעלמות מאזהרות אנליסטים ומידע היסטורי – עשויה להעיד על שלב מאוחר במחזור השוק, שבו אופטימיות יתר שולטת בנרטיב.

סיכום: כשהרווח נראה קל – הסיכון סמוי מן העין

אין ספק כי קרנות סל ממונפות מציעות פוטנציאל לרווח מהיר – אך חשוב להבין שמדובר בכלים לטווח קצר בלבד. הנתונים מצביעים על עלייה ניכרת ברמות הסיכון שהמשקיעים מוכנים ליטול, גם אם לעיתים מדובר בהחלטה שאינה מבוססת על ניתוח יסודי.

בין אם מדובר במשקיע פרטי או גוף מוסדי – יש מקום לעצור, לבחון את הנתונים, ולוודא שההחלטות מתקבלות לא מתוך פומו או רצון להכות את השוק בכל מחיר, אלא מתוך הבנה אמיתית של הסיכון הגלום במינוף.