ייצור פלדה הוא אחד מעמודי התווך של הכלכלה המודרנית. המתכת מעשה ידי אדם משמשת במכלול של מבנים ואביזרים שהם מרכזיים בחיינו: גשרים , מבנים, מכוניות, מכשירי חשמל לבית ועוד ממש מכל וכל. תהליך הייצור של פלדה דורש שימוש בכמויות גדולות של אנרגיה, הנוצרת בדרך כלל באמצעות שריפת דלקים מאובנים ופליטת פחמן רב. תהליך זה של ייצור פלדה באמצעות דלקים פוסיליים, הוא בזבזני מאוד מבחינה אקולוגית – ותורם למשבר האקלים.

פלדה ירוקה היא פלדה המיוצרת בתהליכים מתקדמים – אלו אינם כרוכים בפליטת מזהמים או שחרור פחמן לאטמוספירה. השקעה בחברות שמפתחות טכנולוגיות ייצור פלדה ירוקה, כגון אלה שיוזכרו בהמשך, נחשבת השקעה אחראית (ממשפחת השקעות ה – ESG, כמובן שלכל חברה יש את דירוג ה – ESG שלה שכדאי לבחון) והיא עשויה להיות, לא פחות חשוב, השקעה רווחית במיוחד לטווח ארוך.

תהליך הייצור של פלדה רגילה – מזהם סביבתית לכל אורכו

תהליך הייצור הרגיל של פלדה כולל כמה שלבים: בשלב הראשון יש צורך לטחון, בתהליך המכונה סינטור, את עפרת הברזל (חומר הגלם העיקרי בייצור ברזל ופלדה), כך הופכים את עפרת הברזל לגרגרים או לגושים. בתהליך נפרד נאפה פחם עד שהוא הופך לחומר דליק עשיר בפחמן המיוצר מפחם מזוקק והמכונה בעברית קוק.

בשלב הבא מערבבים יחד את עפרות הברזל, הקוק ואבן גיר. התערובת מוזנת לתוך כבשן המכונה “תנור רם”. בחום העז שבתנור נשרף הקוק והשילוב בין החומרים בסביבה הלוהטת מייצר ברזל גולמי. הברזל הגולמי מועבר לכבשן שם מוחדר לתוכו חמצן טהור באמצעות צינורות המצוננים במים, תהליך זה גורם לניקוי החומר מפחמן והתוצר הוא פלדה גולמית.

פחמן דו חמצני נפלט במהלך תהליך ייצור פלדה בכמה דרכים. הפחמן שהיה לכוד בתוך גבישי הקוק, שנוצר מהפחם הגולמי, כמו גם זה שהיה לכוד באבן הגיר, מתמזגים עם חמצן באוויר בעת השריפה בתנורי הרם. גם חימום התנורים והכבשנים (שם מטופל הברזל הגולמי לצורך הפיכתו לפלדה) דורשים שריפת דלק מאובן (נפט, גז או פחם) מה שמוביל גם הוא לפליטת פחמן. מפעלי הסינטור ויצירת הקוק גם הם פועלים בתהליכים הפולטים פחמן.

70% מהפלדה בעולם מיוצרת בתהליך מזהם

על אף הניסיונות למחזר פלדה בעולם, נכון לתחילת שנת 2022 ניתן לומר כי כ – 70% מהפלדה בעולם מיוצרת בתהליך המזהם שתואר לעיל. רק 30% מהפלדה מקורה ממחזור שהוא בעיקרו המסת פלדה ישנה בכבשני קשת חשמלית אשר הפעלתם כרוכה גם היא, אמנם ברמה נמוכה יחסית, בפליטת פחמן לאטמוספירה. ברור שלא ניתן לענות על כל הביקוש לפלדה באמצעות תהליך המחזור המזהם פחות, מה גם שתהליך זה גם הוא מזהם בעצמו. כדי להפחית את פליטות הפחמן על תעשיית הפלדה לעצב את עצמה מחדש.

במפעלי וולוו כבר עושים שימוש גם בפלדה ירוקה

טכנולוגיות שונות של ייצור פלדה באופן שאינו מזהם נמצאות בשלבי פיתוח שונים. אחת מהטכנולוגיות הללו, המפותחת במשותף על ידי יצרנית הפלדה השוודית SSAB, ספקית האנרגיה Vattenfall ומפיקת עפרת הברזל LKAB, עושה שימוש במימן במקום בקוק. הטכנולוגיה החדשה מכונה Hybrit שהם ראשי תיבות של Hydrogen Breakthrough Ironmaking Technology. בשיטה חדשה זו החמצן מחולץ מעפרת הברזל באמצעות מימן. המימן עצמו מופק ממים תוך שימוש באלקטרוליזה, החשמל המשמש לתהליך האלקטרוליזה מופק ממקורות אנרגיה מתחדשים (רוח, אור השמש, זרם מים, חום ממעבה האדמה). למעשה, תוצר הלוואי היחיד של תהליך כזה לייצור פלדה הוא אדי מים.

באוגוסט האחרון סיפקה חברת SSAB משלוח ראשון של פלדה ירוקה ליצרנית הרכב וולוו. SSAB מתעתדת להקים מפעל לייצור פלדה ירוקה בקנה מידה מסחרי עד שנת 2026.

ראוי לציון מיזם נוסף לייצור פלדה ירוקה ושמו H2. מיזם זה הוקם במימון משקיעים וביניהם חברת מרצדס-בנץ, חברת המשאיות סקאניה (חלק מקבוצת פולקסווגן) וקרן IMAS Foundation המתמקדת בהשקעות ירוקות ומקושרת לחברת איקאה. במיזם H2 מתכוונים להתחיל בייצור מסחרי של פלדה ירוקה עד שנת 2024 ולהגיע לכושר הפקה של 5 מיליון טונות בשנה עד שנת 2030.

תמיר קומיסרוב