ב־14 באוקטובר הודיעה סטלנטיס כי תזרים 13 מיליארד דולר להתרחבות פעילותה בארצות הברית במהלך ארבע השנים הקרובות — אחת ההשקעות הגדולות בתולדותיה. יצרנית הרכב צופה כי תיצור יותר מ־5,000 משרות חדשות, במסגרת מאמץ רחב לחיזוק הייצור המקומי על רקע אתגרי הסחר והמכסים הגוברים.

הקשר אסטרטגי ולחץ המכסים

ההשקעה מגיעה כאשר סטלנטיס מנסה להתמודד עם ההשפעה של מכסים על כלי רכב המיוצרים בקנדה ובמקסיקו — השפעה שהחברה מעריכה כי תעלה לה עד 1.5 מיליארד אירו (1.7 מיליארד דולר) השנה. על ידי הגברת הייצור בתחומי ארה״ב, סטלנטיס מבקשת לצמצם את התלות בייבוא ולשנות את מבנה שרשרת האספקה שלה. המהלך משקף גם מגמות רחבות יותר בתעשיית הרכב, שבהן החזרת ייצור למדינות הבית (reshoring) וייצור קרוב (nearshoring) הופכים לכלים מרכזיים לצמצום סיכונים גיאופוליטיים ורגולטוריים.

במסגרת התוכנית, סטלנטיס מתכוונת להגדיל את ייצור כלי הרכב בארה״ב ב־50% ביחס לרמות הנוכחיות. החברה תשיק חמישה דגמים חדשים, בהם דוג׳ דורנגו שייוצר בדטרויט וטנדר בינוני שייוצר בטולידו, אוהיו. המימון ישמש גם לעיצוב מחודש של 19 דגמים ולשדרוג מערכות ההנעה עד שנת 2029. מדובר בהשקעה הגדולה ביותר של סטלנטיס בארה״ב אי פעם, כחלק ממאמץ להחזיר לעצמה נתח שוק קריטי.

החייאת מפעלים וצמיחת תעסוקה אזורית

ההשקעה תתחלק בין מדינות שונות, בהן אילינוי, אוהיו, מישיגן ואינדיאנה. במיוחד בולט המפעל בבלבידר, אילינוי, שצפוי להיפתח מחדש עד 2027 וליצור כ־3,300 משרות חדשות לייצור דגמי ג׳יפ כמו הצ׳ירוקי והקומפס. בטולידו צפויה להתחיל ייצור של הטנדר הבינוני החדש, עם כ־900 משרות נוספות. במישיגן מתכננת סטלנטיס השקעה של 100 מיליון דולר לשדרוג מפעל Warren Truck Assembly לקראת ייצור SUV גדול חדש. בנוסף, יוקצו 130 מיליון דולר לשיפוץ מתחם ההרכבה בדטרויט לקראת דור העתיד של דוג׳ דורנגו, ועוד 100 מיליון דולר יושקעו בפיתוח מנוע GMET4 EVO בעיר קוקומו, אינדיאנה.

מהלכים אזוריים אלה משתלבים באסטרטגיה של סטלנטיס למנף את התשתיות הקיימות שלה בארה״ב במקום להקים מפעלים חדשים לחלוטין. כיום החברה מפעילה 34 אתרי ייצור, הפצה ומו״פ ב־14 מדינות, ומעסיקה יותר מ־48,000 עובדים וכ־2,300 ספקים.

תגובת השוק והשלכות פיננסיות

ההכרזה גרמה לעלייה מיידית במניות סטלנטיס הנסחרות בארה״ב — כ־4% במסחר המאוחר. המשקיעים הגיבו בחיוב למחויבות ההונית הנועזת, שנראית כסימן להתמקדות מחודשת בפעילות בארה״ב. עם זאת, הרקע הפיננסי מורכב: במחצית הראשונה של 2025 דיווחה החברה על הפסד של 2.3 מיליארד אירו (כמעט 2.7 מיליארד דולר), הנובע בחלקו מירידה חדה במשלוחים לארה״ב ומהוצאות הקשורות למכסים.

ההשקעה הגדולה מעוררת שאלות לגבי לחצי תזרים וסיכוני ביצוע, במיוחד לאור היקף הפעילות והאופי הרב־שנתי של פרויקטי השדרוג. הצלחת האסטרטגיה תלוּיה ביכולתה של סטלנטיס לעמוד בלוחות הזמנים, לשלוט בעלויות ולהפוך את הגידול בתפוקה לרווחיות.

בהסתכלות קדימה, השווקים יעקבו אחר עדכונים בנוגע ללוחות הזמנים לפתיחת המפעלים, להזמנות מוקדמות של הדגמים החדשים ולהנחיות החברה בנוגע להקצאת ההון. הצעדים הבאים של סטלנטיס — כולל האיזון בין השקעות ברכב חשמלי, היברידי ובמנועי בעירה פנימית — ישפיעו על הלך הרוח של המשקיעים. בין הסיכונים המרכזיים: הסלמת מכסים, עיכובים בייצור ואתגרים מאקרו־כלכליים. אם המהלך יצליח, הוא עשוי לשנות את מעמדה של סטלנטיס בארה״ב — מיצרנית תלויה בייבוא לענקית ייצור מקומית.