נסיגתו של הנשיא טראמפ ממדיניות הרכב החשמלי התוקפנית מסמנת יותר מהתאמה פנימית – היא מעניקה יתרון אסטרטגי ליריבה המרכזית של ארה״ב, סין. בזמן שוושינגטון מצמצמת סובסידיות, תקנים והשקעות בתשתיות EV, יצרניות הרכב הסיניות ממשיכות להתקדם ולבסס את שליטתן בשוק עולמי הנחשב קריטי לעתיד התחבורה ולשליטה בשרשראות האספקה.

מהתמריצים להפסדים: יצרניות הרכב האמריקאיות נושאות בעלות

אחת ההשלכות המוקדמות הבולטות נרשמה אצל ג׳נרל מוטורס, שהודיעה על חיוב של 1.6 מיליארד דולר בעקבות הקטנת תוכניות הייצור החשמלי שלה בארה״ב. המהלך בא במקביל להפחתת ההטבות במס והקלות בתקני הפליטות – אשר שימשו בסיס לביקוש למכוניות חשמליות. עם צמצום התמיכה הממשלתית, הכלכלה של ייצור רכבים חשמליים בארה״ב הופכת לפחות יציבה.

ההחלטה של ג׳נרל מוטורס מדגישה עד כמה הסתמכו יצרניות הרכב על סובסידיות ורוחות גב רגולטוריות כדי להצדיק את הוצאות ההון העצומות וההתרחבות. המסר הסמוי ברור: ללא גיבוי ממשלתי, הדוחות הפיננסיים חשופים יותר לתנודתיות בביקוש, שיבושי שרשרת אספקה ולחץ תחרותי מצד יריבות מסובסדות מעבר לים.

היתרון האסטרטגי של סין מתרחב

יצרניות הרכב החשמלי הסיניות כבר נהנות מסביבה גלובלית נוחה יותר. המדינה מייצאת מאות אלפי רכבי ״אנרגיה חדשה״ מדי חודש, תוך ניצול יתרונות של קיבולת עודפת, סבסוד ממשלתי ויתרון לגודל כדי לחדור לשווקים בינלאומיים. החברות הסיניות מחזיקות גם בשליטה משמעותית על חומרי גלם חיוניים, מתכות נדירות ומערכות ייצור – מרכיבים קריטיים לתחרותיות בתחום הרכב החשמלי.

בפועל, נסיגת המדיניות של וושינגטון מעניקה לסין הזדמנות לבסס את יתרונה בשרשרת הערך של התחבורה הירוקה. מעבר לייצור עצמו, השינוי התדמיתי משמעותי: מותגי ה-EV המובילים בעולם מזוהים כיום יותר עם פיתוח סיני מאשר עם חדשנות אמריקאית.

כאשר סין מרחיבה את נוכחותה בשווקים מתעוררים מאסיה ועד אמריקה הלטינית, היא עושה זאת עם דגמים אטרקטיביים במחירים תחרותיים – מה שמעמיק את הפער מול המתחרות הוותיקות. בכך, מדיניות הלאומנות הכלכלית של טראמפ והפחתת התמיכה ב-EV עלולות דווקא להאיץ את מעגל ההובלה העצמית של סין.

השלכות אסטרטגיות וחשיפה אמריקאית

ההשלכות הגיאו-פוליטיות של התחרות על האנרגיה הנקייה רחבות. החשמול איננו רק עניין של כלי רכב – הוא כולל גם אחסון אנרגיה, מודרניזציה של רשת החשמל ושליטה בחומרים חיוניים. צעד אחורה מצד ארה״ב עלול להביא לאובדן יתרון אסטרטגי במספר מגזרים הקשורים ישירות לביטחון הלאומי.

יצרניות כמו טסלה כבר הזהירו כי מדיניות סחר אגרסיבית עלולה להוביל לתגובה מצד סין ולשיבושים חמורים בשרשרת האספקה. בינתיים, השליטה של סין בייצור סוללות ובמתכות נדירות מעניקה לה מנוף השפעה מעבר לתחום הרכב עצמו.

גם עבור מדינות וערים בארה״ב שהשקיעו רבות בתשתיות טעינה, המהלך מעלה סימני שאלה. היעדר מדיניות פדרלית ברורה עלול ליצור פערים ברשתות טעינה, במיחזור סוללות ובתמיכה תשתיתית, ולהותיר את היצרניות האמריקאיות מאחור. משקיעים וקובעי מדיניות נדרשים לבחון אם מדובר בשינוי זמני או בוויתור אסטרטגי מתמשך במרוץ הגלובלי לטכנולוגיה נקייה.

מבט קדימה

המדדים הקריטיים למעקב בחודשים הקרובים יהיו צעדים אפשריים מצד הקונגרס או המדינות למלא את החלל, ומנגד – כיצד חברות סיניות ינצלו את ההזדמנות שנוצרה. האם יצרניות הרכב האמריקאיות ישובו להשקיע בחדשנות או יחזרו למנועי הבעירה המסורתיים? האם ניתן יהיה לגוון את שרשראות האספקה ולהפחית את התלות בסין?

בעוד העולם ממשיך להאיץ את המעבר לתחבורה חשמלית, נסיגת טראמפ עשויה להתברר כרגע מכריע שבו העליונות הטכנולוגית, הכוח הכלכלי והנרטיב הגלובלי נעים בבירור לכיוון בייג׳ינג.