על רקע ההתפתחויות הכלכליות, השיח הציבורי והלחצים הפוליטיים ההולכים וגוברים, שוקי ההון ממתינים ליום שבו יוכרז רשמית מועד סיום כהונתו של יו”ר הפדרל ריזרב, ג’רום פאואל. אף על פי שפאואל ממשיך בתפקידו בעת הזו, ההערכות בשווקים ובקרב קובעי מדיניות בוושינגטון מדברות על כך שמחפשים לו מחליף – כזה שיוכל לנווט את הכלכלה האמריקאית בעידן של אי ודאות מוניטרית, לחצים גיאופוליטיים ושינויים מבניים בשוק העבודה. לפי סקירה שפורסמה ב־The Wall Street Journal, חמישה מועמדים בולטים עלו כאופציות ריאליות להחלפה – כל אחד מהם מביא איתו ניסיון שונה, השקפת עולם מוניטרית שונה והשפעה פוטנציאלית מהותית על שווקי ההון.

קווין וורש: חזרה אפשרית של קול שמרני

קווין וורש, לשעבר מושל בפדרל ריזרב, נחשב לדמות מוכרת בזירה המוניטרית. הוא היה בין המבקרים החריפים של מדיניות ההרחבה הכמותית לאחר המשבר של 2008, ונשאר מזוהה עם גישה שמרנית ומבוססת כללי שוק. מינויו יהווה איתות ברור לשווקים על מעבר לגישה נוקשה יותר – לא רק בכל הקשור לריבית, אלא גם בפיקוח על בנקים והערכות מחדש של מדיניות קניית אג”ח. התמיכה הפוליטית שלו מגיעה מהמפלגה הרפובליקנית, אך ייתכן שמועמדותו תיתקל בהתנגדות מצד הסנאט אם הדמוקרטים יחזיקו ברוב.

קווין האסט: צירוף של כלכלה, פוליטיקה ואידיאולוגיה

כמנהל לשעבר של המועצה הכלכלית הלאומית תחת ממשל טראמפ, קווין האסט מביא ניסיון עשיר בעיצוב מדיניות כלכלית תוך שיתוף פעולה עם הבית הלבן. הוא נחשב לתומך של מדיניות מיסוי מרחיבה ושל רפורמות שמקלות על עסקים, לצד תמיכתו בעקרונות כלכלת ההיצע. השפעתו הפוטנציאלית על מדיניות הריבית אינה ברורה, אך סביר שיגלה סובלנות גבוהה יותר לאינפלציה בטווח הקצר, במטרה לעודד צמיחה ותעסוקה. מינויו עשוי להיראות כשדרוג של השפעת הדרג הפוליטי על הפד – דבר שהמשקיעים יתייחסו אליו בעירנות יתרה.

סקוט בסנט: מחוץ לקופסה, אך קרוב לוול סטריט

השם הפחות מוכר מבין החמישה הוא סקוט בסנט, ששימש בעבר כיו”ר משרד האוצר. על אף שאין לו רקע ישיר בעבודה בפדרל ריזרב, הוא מגיע מעולמות ההשקעות והפיננסים עם פרספקטיבה שונה על תפקיד הבנק המרכזי. בעיני תומכיו, זהו דווקא יתרון: מינויו עשוי להביא לחשיבה רעננה בכל הנוגע לקשרים בין השוק הריאלי לשוק ההון. מנגד, הוא עלול להיתפס כמי שקרוב מדי לאינטרסים של וול סטריט, וכתוצאה מכך לזכות לביקורת ציבורית אם יוביל מהלכים שיטיבו עם השווקים הפיננסיים יותר מאשר עם משקי הבית.

דייוויד מלפאס: מבט גלובלי ומדיניות אנטי־אינפלציונית

הניסיון הגלובלי שמביא עמו דייוויד מלפאס, לשעבר נשיא הבנק העולמי, הופך אותו למועמד בעל פרספקטיבה בין־לאומית ברורה. הוא נחשב למבקר חריף של מוסדות בינלאומיים, אך גם תומך מובהק במשמעת תקציבית וצמצום התערבות ממשלתית בכלכלה. ייתכן שהוא יתמוך במדיניות ריבית גבוהה יותר ובפיקוח הדוק על תהליכים אינפלציוניים, גם במחיר האטה זמנית במשק. מינויו עשוי לרמז על חזרה לערכים של שמרנות כלכלית והתנתקות מהמגמות המרחיבות שהובילו את הפד בעשור האחרון.

כריסטופר וולר: המשכיות בטוחה, אך אולי מתונה מדי

המועמד הקרוב ביותר למערכת הנוכחית הוא כריסטופר וולר, שכיום משמש כמושל פד. הוא ידוע כקול מוניטרי יציב, תומך בקבלת החלטות מבוססת נתונים ובגישה פרגמטית שאינה נוטה להצהרות דרמטיות. וולר נחשב לממשיכו הטבעי של פאואל, וייתכן שהשוק יראה בו את הבחירה הבטוחה ביותר. עם זאת, באווירה הפוליטית הנוכחית, בחירה בו עשויה להיתפס כפספוס של הזדמנות לרענון תפיסתי. אם הממשל יחפש להדגיש שינוי כיוון, ייתכן שהוא יבחר מועמד אחר.

כיצד השוק מגיב לשמות המועמדים?

מועמדים כמו וורש ומלפאס עשויים לגרור תגובה ראשונית שלילית בשווקים הפיננסיים, בעיקר עקב החשש מהעלאות ריבית אגרסיביות או גישה פיקוחית מחמירה. לעומתם, האסט ובסנט עשויים להתפרש כהעדפות שמרניות שוק, שעשויות לתמוך בביצועים חיוביים בטווח הקצר. וולר, לעומת זאת, מייצר תגובה מאוזנת – הוא לא משנה כיוון, אך גם לא מביא עמו רוח רפורמטורית. הבחירה הסופית תותנה בשיקולים פוליטיים, אך ההשפעה שלה על שוק האג”ח, המט”ח והמניות צפויה להיות מיידית.

מבט לעתיד: מינוי שמסמן כיוון

תפקיד יו”ר הפדרל ריזרב בעשור הקרוב יהיה בין המאתגרים שידעה ההיסטוריה הכלכלית של ארה”ב: הוא ייאלץ להתמודד עם אינפלציה מתנדנדת, שוק עבודה לא צפוי, חוב ממשלתי עצום וטכנולוגיה שמשנה את שוק ההון. בחירת המחליף לפאואל תהווה לא רק בחירה פרסונלית אלא אמירה מהותית לגבי הכיוון שאליו צועדת המדיניות המוניטרית של ארצות הברית – האם להמשיך במתינות, האם לחזור לנוקשות של העבר, או שמא לאמץ גישה פרו־שוק גמישה יותר. בעולם שבו כל רמז של הבנק המרכזי יכול לגרור תגובה אלימה בשוק, לא מדובר במינוי טכני – אלא באירוע כלכלי בעל פוטנציאל שובר שווקים.