וושינגטון מחזירה את השוק למצב קרב: שורת תעריפי ייבוא חדשים של ממשל ארה״ב, שייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט, עשויה לשנות את מאזן הכוחות הכלכלי מול עשרות מדינות. מדובר במהלך אסטרטגי מתואם הנוגע לשותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה”ב ולמדינות מתפתחות רבות, עם שיעורי מכס שנעים מ־15% ועד 50%.

המהלך, שנחשף לראשונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) על ידי חשבון החדשות הפיננסי @StockMKTNewz, כולל שורת מדינות מפתח – ממקסיקו וקנדה, דרך האיחוד האירופי, ועד ברזיל, תאילנד ומיאנמר. למשקיעים מדובר באיתות ברור: הגישה הליברלית בסחר הבינלאומי פינתה את מקומה לשיקולים גאו־פוליטיים.

תעריפי ייבוא על טורבו: שותפות הסחר המרכזיות נפגעות ראשונות

מיפוי ראשוני של התעריפים מצביע על פגיעה ישירה בעשרת שותפות הסחר הגדולות של ארצות הברית. יפן תחויב במכס מתון יחסית של 15%, ואילו דרום קוריאה תשלם 25%. מדינות מרכזיות אחרות, כמו מקסיקו, קנדה והאיחוד האירופי, יישאו בנטל כבד בהרבה – עם שיעורי מכס של 30%–33%.

הפער בין יפן ליתר השותפות אינו מקרי. שעות ספורות לאחר פרסום הצו, צייץ הנשיא לשעבר דונלד טראמפ על “עסקת ענק” שגובשה מול טוקיו. האות ברור: השימוש במכסים ככלי ניגוח – או תגמול – חזר למרכז הבמה הדיפלומטית.

שווקים מתפתחים משלמים את המחיר: עד 50% מכס

הרשימה המורחבת מציגה תמונה דרמטית אף יותר. על מיאנמר ולאוס יוטלו 40% מכס, על קמבודיה ותאילנד – 36%, ועל ברזיל – יעד סחר חשוב בתעשיות החקלאות והאנרגיה – יוטל מכס שובר שוויון של 50%. גם סרי לנקה, בנגלדש, סרביה, לוב ואלג’יריה נכללות ברשימה.

מדובר בשורה של מדינות בעלות תלות גבוהה ביצוא לארה”ב, ולכן הפגיעה בהן עשויה להיות הרסנית. תעשיות טקסטיל, רכב, רכיבים אלקטרוניים וחקלאות עלולות להיתקל בירידה חדה בביקושים מצד שוק אמריקאי שיחפש ספקים חלופיים – או פשוט ייקר מוצרים לצרכן הקצה.

הסיכון הכפול: אינפלציה פנימית ותגובה חיצונית

השפעת המכסים אינה מסתכמת רק בירידה בנפח הסחר. בטווח הקצר, יבואני חומרי גלם ומוצרי צריכה בארה”ב עשויים להיתקל בעלויות גוברות, אשר יועברו לצרכן. בשוק שבו האינפלציה עדיין אינה תחת שליטה מלאה, תוספת של כמה אחוזים למחירי מדפים עלולה להקשות על הפדרל ריזרב לנקוט במדיניות מרחיבה.

במקביל, התגובה הצפויה מצד שותפות הסחר עשויה להחמיר את המצב. האיחוד האירופי, ברזיל ומדינות בדרום־מזרח אסיה כבר רמזו בעבר כי צעדים חד־צדדיים מצד ארה”ב יענו בצעדי־נגד, לרבות פנייה לארגון הסחר העולמי או נקיטת מכסים רסיפרוקליים.

תמריץ פוליטי או מדיניות כלכלית? הניתוח האסטרטגי

בעיני פרשנים כלכליים, העיתוי אינו מקרי. הבחירות לנשיאות מתקרבות, וההחלטה על הטלת מכסים על עשרות מדינות עשויה לשדר “אגרוף כלכלי” כלפי חוץ – ובעיקר כלפי פנים. הבוחרים במדינות התעשייתיות – פנסילבניה, מישיגן, אוהיו – יראו במהלך הזה ניסיון להחזרת הייצור הביתה ולחיזוק התעשייה המקומית מול יבוא זול.

לצד זאת, יש הרואים במהלך הזה מנוף דיפלומטי: מכסים זמניים משמשים כיום כקלף מיקוח, ולאו דווקא כצעדים קבועים. ברגע שיתקבלו ויתורים או הסכמים חדשים, המכסים יכולים להתפוגג – מהלך שכבר ראינו בתקופת טראמפ מול סין ודרום קוריאה.

לאן ממשיכים מכאן? סיכון או הזדמנות למשקיעים

עבור המשקיעים, המשמעות המרכזית היא עליית סיכון גיאו־כלכלי. חברות שמסתמכות על יבוא מספקים במדינות ברשימה צפויות להציג ירידה ברווחיות בטווח הקצר, או להידרש לשנות תמהילי ייצור. מדדים כמו S&P 500, Nasdaq 100 ו־Russell 2000 עלולים לחוות תנודתיות בהתאם לחשיפת החברות למקורות ייבוא במדינות שנפגעו.

עם זאת, יש גם מי שרואים בכך הזדמנות. חברות אמריקאיות הפועלות בתחומי ייצור תחליפי (substitute manufacturing), אנרגיה מקומית, או לוגיסטיקה פנימית – עשויות ליהנות מגל של השקעות ומעבר לקונסולידציה תעשייתית מקומית. בנוסף, מדינות שלא נכללו ברשימה, כמו וייטנאם והודו, עשויות להפוך ליעדים מועדפים של רילוקיישן תעשייתי.

Bottom line: המדיניות ברורה, התנודתיות לפנינו

מדיניות הסחר האמריקאית לשנת 2025 מקבלת אופי ברור: פחות פתיחות, יותר מיקוד פנימי. בין אם מדובר בצעד פוליטי או כלכלי – המכסים הם כאן כדי להישאר, לפחות בטווח הקצר. המשקיעים הגלובליים יצטרכו ללמוד לפעול במציאות בה סיכון סחר גובר משנה את כללי המשחק, והשווקים ימשיכו להגיב בהתאם – עם עיניים פקוחות לקראת הודעות נוספות מבית הלבן.