בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי מגמה עולמי בכל הנוגע להוצאות צבאיות. מציאות גיאופוליטית מתוחה, סיכונים ביטחוניים גוברים, ואיומים טכנולוגיים חדשים – כולם תרמו לכך שמדינות רבות שוקלות מחדש את סדרי העדיפויות שלהן, כאשר תקציב הביטחון נמצא בקדמת הבמה. עם זאת, גם בתוך מגמה זו, קיימים הבדלים משמעותיים בין מדינות במידת ההוצאה, באחוז מתוך התוצר המקומי הגולמי (GDP) ובצורת הפניית המשאבים. על פי מסד הנתונים של SIPRI לשנת 2024, ארצות הברית מובילה את הטבלה באופן כמעט מוחלט, בעוד מדינות אחרות משקפות גישות מגוונות לפיתוח צבאי והשקעות בטכנולוגיות הגנה.

סקירה כמותית: עלות הביטחון במדדים עולמיים

הנתונים הגלובליים מצביעים על פער עצום בין ארה”ב לבין שאר מדינות העולם מבחינת ההוצאה הצבאית הכוללת. ארה”ב הוציאה כ־997 מיליארד דולר בשנת 2024, יותר מפי שלושה מהמדינה הבאה אחריה – סין, שתקציבה עמד על 314 מיליארד דולר. רוסיה, הנמצאת בעיצומו של סכסוך מתמשך באוקראינה, דורגה במקום השלישי עם 149 מיליארד דולר. גרמניה (88 מיליארד דולר), הודו (86 מיליארד דולר) ובריטניה (82 מיליארד דולר) סוגרות את העשירייה הראשונה. מדינות נוספות עם השקעה בולטת בביטחון כוללות את ערב הסעודית (80 מיליארד), אוקראינה וצרפת (65 מיליארד כל אחת) ויפן (55 מיליארד דולר).

ראוי לציין כי לצד המספרים האבסולוטיים, ישנה חשיבות לבחינת היחס בין ההוצאה הצבאית לבין גודל הכלכלה. כך למשל, באוקראינה הוצאה של 65 מיליארד דולר מהווה נתח משמעותי מהתמ”ג, הרבה מעבר ליחס במדינות כמו יפן או גרמניה.

הניגוד שבין תקציב לגודל הכלכלה

כדי להבין את העומס האמיתי של ההוצאה הביטחונית על כל מדינה, חשוב להביט לא רק על סכום ההוצאה אלא גם על חלקו היחסי מהתמ”ג. לדוגמה, ארה”ב אמנם מובילה בהוצאה אבסולוטית, אך השקעתה מהווה “רק” כ־3.4% מהתמ”ג. לעומת זאת, רוסיה, עם תקציב קטן בהרבה, מוציאה 5.9% מהתמ”ג שלה – מה שמעיד על מחויבות עמוקה יותר של הכלכלה הרוסית למאמץ הביטחוני.

במקרה של ערב הסעודית, הנתון בולט עוד יותר: תקציב ביטחון של 80 מיליארד דולר מתוך תמ”ג קטן יחסית מביא לכך שההוצאה מהווה כ־7.3% מהתמ”ג, הגבוה ביותר ברשימה. נתון זה מבטא את מרכזיותו של הביטחון בהגדרה הכלכלית של המדינה, גם כחלק מהשפעת הסביבה האזורית המתוחה במזרח התיכון.

ארה”ב: שליטה תקציבית עם פער טכנולוגי

ארצות הברית ממשיכה להיות המדינה בעלת ההשפעה הביטחונית הגדולה ביותר בעולם, לא רק בשל תקציבה אלא גם בזכות היתרון הטכנולוגי, האסטרטגי והגלובלי שלה. תקציב של כמעט טריליון דולר מאפשר לארה”ב לקיים לא רק צבא קונבנציונלי עצום, אלא גם מערכת נרחבת של מודיעין, לוויינים, פיתוח טכנולוגיות נשק, חימוש גרעיני, בינה מלאכותית ביטחונית, והגנה סייבר ברמות הגבוהות ביותר.

נוסף לכך, ארה”ב פועלת דרך בריתות בינלאומיות כמו נאט”ו, מה שמעניק לה נגישות והשפעה גם על משאבים שאינם ישירות תחת שליטתה. כך, חלק מההוצאה האמריקאית תורם גם להבטחת סדר עולמי מערבי מול מדינות כמו רוסיה, סין ואיראן.

סין ורוסיה: צמיחה מתוך אסטרטגיה אזורית

בעוד שארה”ב משקיעה בכלי נשק וטכנולוגיה ברמה עולמית, סין מפתחת בשנים האחרונות מערך ביטחוני שמטרתו בעיקר להבטיח שליטה אזורית. התקציב הסיני, שעמד על 314 מיליארד דולר, מיועד לחיזוק היכולות של הצי הסיני בים סין הדרומי, להגנה על גבולות יבשתיים ולפיתוח כלי נשק חדשניים כולל טילים היפרסוניים ומטוסים חמקנים.

רוסיה, לעומת זאת, ממקדת את תקציבה בעיקר סביב פעילות מבצעית ותחזוקת עוצמה קונבנציונלית במזרח אירופה. למרות מגבלות כלכליות חמורות, מוסקבה הגדילה את תקציב הביטחון שלה בצורה דרמטית לאור המלחמה באוקראינה – מה שמעיד על נכונותה של רוסיה להקריב יציבות כלכלית עבור הישגים גיאופוליטיים.

אירופה: התעוררות אסטרטגית לנוכח האיום

לאורך עשורים, מדינות רבות באירופה הסתמכו על “המטרייה” הביטחונית של נאט”ו והמעורבות האמריקאית. אך בעשור האחרון, ובעיקר מאז תחילת הלחימה באוקראינה, חלה עלייה ניכרת בתקציבי הביטחון של מדינות כמו גרמניה, צרפת ובריטניה. גרמניה, לדוגמה, הגדילה את תקציבה הביטחוני באופן עקבי והגיעה ל־88 מיליארד דולר – מגמה שנמשכת על רקע התחייבות ממשלתית לעמוד ביעד של 2% מהתמ”ג, כפי שנקבע בברית נאט”ו.

המגמה באירופה מדגישה את ההכרה באיום הקונקרטי ממזרח, ואת ההבנה שכדי לשמר ריבונות וביטחון – על המדינות להקצות משאבים משמעותיים יותר לביטחונן.

המזרח התיכון ואסיה: מציאות גיאופוליטית רגישה

ערב הסעודית, כפי שצוין, היא אחת המדינות היחידות שמקדישות חלק כה משמעותי מהתמ”ג שלה לביטחון. הדבר נובע בין היתר מהאיום האיראני, המעורבות הצבאית במלחמת האזרחים בתימן והצורך בהגנה על תשתיות נפט קריטיות.

גם הודו מגדילה בהדרגה את תקציבה הביטחוני, מתוך ראייה כוללת של תחרות גוברת מול סין, וכן חשש מהתקרבות בין פקיסטן לסין. התקציב ההודי של 86 מיליארד דולר משמש לפיתוח צבא יבשה עצום, לצד התחדשות ימית ואווירית.

יפן, חרף מגבלות חוקתיות היסטוריות, התחילה בשנים האחרונות להגביר השקעות ביטחוניות לנוכח התחזקות סין והאיום מצפון קוריאה. הצהרתו של ראש ממשלת יפן ב־2023 על הכוונה להכפיל את תקציב הביטחון עד 2027 מדגישה את שינוי הגישה במדינה, שעד כה נטתה לגישה פציפיסטית יותר.

ניתוח אסטרטגי: האם התקציב מעיד על עוצמה?

השוואת תקציבי הביטחון בין מדינות מעלה שאלה מהותית – האם הוצאה גבוהה מעידה בהכרח על עוצמה אסטרטגית? במקרים מסוימים, כמו ארה”ב וסין, אכן ניתן לקשור בין תקציב גדול לבין עוצמה גלובלית בפועל. אך במקרים אחרים, תקציב גבוה עשוי לשקף דווקא חולשה מערכתית או מצוקה ביטחונית חמורה.

כך לדוגמה, ההוצאה של אוקראינה, שעומדת על 65 מיליארד דולר – סכום עצום במונחים יחסיים – אינה תולדה של עוצמה אלא של מצב קיומי קשה. המדינה מצויה בלחימה ישירה מול רוסיה, והתקציב מנותב לתחזוקת לחימה שוחקת ולא לפיתוח ארוך טווח.

בנוסף, קיימת חשיבות רבה לאופן שבו מנוהל התקציב: האם הוא מושקע במחקר ופיתוח, בתחזוקת ציוד קיים, באימונים או ברכש של מערכות חדשות. מדינות שמצליחות לתעל את התקציב לא רק לגידול כמותי אלא גם לאיכותי – עשויות ליהנות מיתרון משמעותי גם בתקציבים צנועים יותר.

סיכום ומבט לעתיד

המרוץ הגלובלי אחר עליונות ביטחונית ממשיך, אך המפות משתנות. ארצות הברית ממשיכה להוביל בפער משמעותי, אך סין מצמצמת פערים, ורוסיה מחזיקה בעמדה אסטרטגית פעילה למרות מגבלות כלכליות קשות. אירופה מתעוררת לאיום מציאותי, ואסיה מתמודדת עם מתחים אזוריים שמאלצים את יפן והודו לחשב מסלול מחדש.

בשנים הקרובות נמשיך לראות עלייה בתקציבי הביטחון, במיוחד לנוכח התקדמות טכנולוגית בתחומי הבינה המלאכותית, הגנה סייבר, טילים בליסטיים וטכנולוגיות חלל. שאלת המפתח תהיה לא רק מי מוציא יותר, אלא מי משכיל לתרגם את התקציב ליכולת מבצעית חכמה ויעילה – בהתאם לאיומים המשתנים של העידן החדש.