במהלך שנת 2021 רכש בנק ישראל דולרים בסכום כולל של כמעט 35 מיליארדי דולרים. בתחילת שנת 2022, יתרות המט”ח במרתפים של בנק ישראל עמדו על סכום שובר שיאים של מעל 210 מיליארדי דולרים. לאחר תקופה ארוכה במהלכה הדולר נחלש אל מול השקל – ניראה שכיווני המטבעות משתנים, והדולר בימים אלה עלה ביחס לשקל במעל 8% מאז תחילת השנה. מה תפקידו של בנק ישראל במחיר הדולר ביחס לשקל, מדוע רכש בנק ישראל כל כך הרבה דולרים בשנה שעברה ולמה הפסיק בנק ישראל לרכוש דולרים לאחרונה?

הקשר החזק בין הדולר האמריקאי במונחים של המטבע הישראלי – ויציבות הכלכלה הישראלית

אפשר לתאר את הכלכלה הישראלית, כמו גם כל כלכלה אחרת בעולם, במונחים של כלכלה סגורה. אפשר לבדוק את רמות המחירים ושיעורי האינפלציה, את שיעור בתי האב שיש להם נכס נדל”ן בבעלותם ואת מספר המשכורות הנדרשות לרכישת נכס נדל”I במחיר ממוצע במדינה, אפשר לבדוק את שיעורי האבטלה או את התוצר המקומי – כל אלה הם נתונים חשובים ליציבות הכלכלה אולם הם בהכרח מספרים רק חלק מהסיפור, מפני שכל כלכלה מנהלת יחסים ומושפעת באופן הדוק מכלכלות נוספות שהיא באה איתם במגע – ובישראל, אחד השווקים המשפיעים ביותר על היציבות הפיננסית הוא כמובן השוק האמריקאי. 

אנחנו רגילים לראות מחירים של חופשות, רכבים או מוצרים אחרים – נקובים בדולרים. יבואנים ויצואנים בישראל עובדים באופן שוטף באמצעות המטבע האמריקאי, והמחירים מגיבים לא רק לביקוש והיצע אלא גם לשינויים בפערי המחירים בין הדולר לשקל. משכך – הכלכלה הישראלית אינה מתקיימת בשוק סגור אלא היא מושפעת באופן ישיר מהשינויים בכלכלה האמריקאית. וכשהמדד הבולט בבורסה האמריקאית, מדד ה – S&P 500, מאבד מאז תחילת שנת 2022 מעל 18.5% ממחירו – הדולר הופך אפיק השקעה אטרקטיבי יותר, משקיעים בורחים לשוק המט”J ורוכשים דולרים – שער הדולר עולה אל מול סל המטבעות הגדולים ורק מאז תחילת שנת 2022, כאמור, עלה הדולר אל מול השקל במעל 8%. 

בשנה שעברה – הדולר איבד גובה, בנק ישראל רכש דולרים

שנת 2021 היתה שנה מאתגרת למנהלי הכלכלות ולבנקים הפדרלים, שהם הגופים האמונים על שמירת היציבות בשווקים הפיננסיים, במחירים במדינה ובחשבון העו”ש של בתי האב. בניגוד לשוק הקריפטו, שם שער המטבעות (שאינם יציבים) הוא תוצא של היצע וביקוש ואנחנו רואים עד כמה השוק הוא תנודתי – בשוק מטבעות הפיאט, המנוהלים על ידי הבנקים המרכזיים, יש כלים שונים לשמירה על יציבות וערך המטבע. בין השאר, על מנת לשמור על מחיר הדולר גבוה משלושה שקלים – בנק ישראל רכש דולרים במהלך שנת 2021 בקצב שלא ניראה כמותו, וכאמור בסוף שנת 2021 רכש כמעט 35 מיליארדי דולרים והגיע ליתרות מט”ח גבוהות במיוחד. מעניין לציין שבין השאר עקב עליית הריבית בארה”ב והפיחות במחיר השקל אל מול הדולר, איבד מאז תחילת השנה בנק ישראל מעל 8 מיליארדי דולרים בשווי המט”ח שברשותו. 

עכשיו, כשהדולר מתחזק אל מול השקל, המטרה התיאורטית של בנק ישראל היא לעצור את עליית המחירים של הדולר רק שבנק ישראל יכול להשפיע על הכלכלה המקומית בלבד, והוא עשוי להשפיע על ייסוף לשקל – ולא על פיחות לדולר. הבנק אכן משתדל לשמור על ערך השקל, למשל עם העלאת ריבית ועוד העלאות ריבית שמתוכננות בעתיד, עם הפסקת רכישת דולרים על מנת להימנע מתהליך יזום של עליית מחיר הדולר ביחס לשקל, ועוד. 

כבר בתחילת 2022 – בנק ישראל מוריד את הרגל מהגז בכל הקשור לרכישות דולרים

במהלך שנת 2021, רכש בנק ישראל בכל חודש בממוצע 5 מיליארדי דולרים. אבל בינואר 2022 רכש בנק ישראל רק קצת יותר מ – 4 מיליארדי דולרים והקצב יורד מאז. התמתנות של השקל וירידות שערים בשוק ההון “עושים את העבודה” במקום בנק ישראל ודואגים לשמור על שערי דולר שקל מאוזנים נכון להיום, עם מחיר לדולר של 3.36 ₪. 

תמיר קומיסרוב

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.