השוק ההון הישראלי נסחר בזהירות היום, כאשר מגמות מאקרו עולמיות משתלבות עם מתחים גיאו-פוליטיים אזוריים, ומפעילות לחץ שלילי על מדדי המניות בעוד שהתשואות באג”ח מצביעות על סימני מתיחות מוקדמים.

מניות: מניות הכחול-לבן תחת לחץ
מדד ת”א-35, מדד הדגל של המניות הגדולות בישראל, ירד בכ-0.9% במסחר אמצע היום, ושיקף חולשה במגזרי הפיננסים והבנקים. שמות מובילים כמו בנק הפועלים ובנק לאומי נמנים בין המפסידים.

המדד הרחב יותר, ת”א-125, ירד גם הוא ביותר מ-1%, מה שמעיד שהירידה אינה מוגבלת רק לחברות הגדולות, אלא מתפשטת גם אל המניות הבינוניות.

מגזר הטכנולוגיה: קרוב לשיאים, אך עם חיכוכים
מדד ת”א-טק עילית, המייצג את החברות הטכנולוגיות הישראליות, נותר עמיד יחסית. אף שהמדד ירד בכ-0.24%, הוא עדיין נסחר קרוב לשיא של 52 שבועות.

נתון זה מעיד כי המשקיעים עדיין רואים פוטנציאל צמיחה בטכנולוגיה, אולי כגידור מול חולשה פיננסית מקומית. עם זאת, הירידה הצנועה מצביעה על עייפות מסוימת או מימושים סלקטיביים.

תמונת שוק האג”ח
מדדי האג”ח כגון תל בונד 20, תל בונד 40 ו-תל בונד 60, אמנם לא הציגו תנודות חדות היום, אך נרשמו עליות קלות בתשואות. המשקיעים עוקבים בקפידה אחר עקום האג”ח, ובמיוחד אחר מדד תל בונד שקלי, המשקף את מצב שוק החוב המקומי. תנועות אלו מעידות כי פרמיות הסיכון מתעדכנות מחדש, כנראה בתגובה לציפיות אינפלציה ולשינויים אפשריים בריביות הגלובליות.

סנטימנט המשקיעים והגורמים המרכזיים
השוק סופג מגוון אותות סותרים. מצד אחד, מגזרי הטכנולוגיה והצמיחה ממשיכים למשוך הון; מצד שני, החששות מתנודתיות השקל, מתקריות ביטחוניות אזוריות ומהידוק מדיניות מוניטרית עולמית מכבידים על נכסי הסיכון. נראה כי הנזילות מתרכזת בסקטורים דפנסיביים, בעוד שמניות מחזוריות מפגרות מאחור.

התנהגות זו מצביעה כי המשקיעים מאזנים בין אופטימיות לצמיחה ארוכת טווח לבין הגנה מפני זעזועים קצרים. ניהול סיכונים עומד במרכז: פקודות סטופ-לוס, גידור מול תנודות מט”ח וחשיפה סלקטיבית לחברות איכותיות הם צעדים נפוצים.

מדדים נוספים
ת”א-SME60 — רמה 1,144.74, שינוי כ–1.07%
ת”א-ביטוח — רמה 9,274.68, שינוי -3.44%
תל בונד שקלי — רמה 435.71, שינוי +0.02%
תל בונד-20 (צמוד מדד) — רמה 414.01
ת”א-בנקים 5 — רמה 7,302.89, שינוי -2.43%

מה לצפות בהמשך
במהלך המסחר הקרוב, מספר גורמים עשויים להשפיע על השוק הישראלי:

• איתותי ריבית מהפדרל ריזרב בארה”ב ומבנקים מרכזיים נוספים יהיו קריטיים. כל מגמה להידוק או דחיית הפחתות ריבית עשויה להפעיל לחץ נוסף על המניות והנכסים הריאליים.

• תנועות מטבע, במיוחד של השקל, יעמדו במוקד. שקל נחלש עלול להאיץ אינפלציה ולצמצם זרימות הון מחו”ל.

• הסיכון הגיאו-פוליטי נותר גבוה. כל הסלמה בעימותים אזוריים עשויה לעורר סנטימנט של “בריחה מסיכון” עולמית, ולפגוע בעיקר בסקטורי הפיננסים והאנרגיה.

• דו”חות כספיים שיפורסמו בשבועות הקרובים יעמידו במבחן האם ההערכות הנוכחיות — במיוחד בטכנולוגיה — מוצדקות.