על רקע שנתיים של עימותים, הכרזתו האחרונה של הנשיא דונלד טראמפ כי ״הסכם עזה קרוב מאוד״ הזרימה מנת אופטימיות זהירה למעגלים הדיפלומטיים ולשווקי הסיכון כאחד. ההודעה מגיעה בזמן שבו נציגים ישראלים וחמאסיים החלו להחליף רשימות של חטופים ועצורים, מה שמעניק תנופה לקראת הסכם הפסקת אש פוטנציאלי שעשוי לעצב מחדש את היציבות האזורית.

המשא ומתן מואץ תחת לחץ דיפלומטי

השיחות, המתקיימות בשארם א-שייח’ שבמצרים, קיבלו דחיפה מחודשת כאשר שליחי ארה”ב, ג׳ארד קושנר וסטיב ויטקוף, הגבירו את המעורבות הדו-צדדית. טראמפ רמז כי ייתכן שיגיע בעצמו למצרים בימים הקרובים כדי לסייע בגיבוש ההסכם – מה שמעיד על מעורבות ישירה של וושינגטון בתהליך. על פי הדיווחים, המתווה המוצע נשען על הפסקת אש מדורגת, נסיגה ישראלית מאזורים מסוימים בעזה, והסכם חילופי שבויים ועצורים רחב היקף.

שני הצדדים הביעו אופטימיות זהירה. בכיר בחמאס אישר כי הוחלפו רשימות חטופים ועצורים לצורך קידום עסקת השחרור. במקביל, גורמים ישראליים מסרו כי חלקים מהצעתו בת 20 הנקודות של טראמפ, הכוללת הגבלת הנוכחות הצבאית הישראלית בעזה בעתיד, נבחנים ברצינות. המכשולים שנותרו כוללים את סוגיית הפירוז, מבנה השלטון בעזה לאחר סיום העימות, וסדר הפעולות של הנסיגות והשחרורים.

השפעות כלכליות של הסכם הפסקת האש

השווקים צפויים להגיב בחיוב לכל צעד ממשי לקראת הפחתת מתיחות, במיוחד בנכסים אזוריים ובסקטורים הרגישים לסיכון. ירידה ברמת הסיכון הגיאופוליטי עשויה לצמצם את מרווחי התשואה על אג”ח ריבוניות של ישראל ומדינות נוספות במזרח התיכון. גם שווקי האנרגיה עשויים להרגיש הקלה – הסכם עשוי להפחית חששות מהפרעות באספקה ולמתן את הלחץ כלפי מעלה על מחירי הנפט והגז.

עם זאת, המשקיעים עוקבים בזהירות אחר סימני עמידות. הפסקות אש קודמות קרסו בשל כשלים ביישום או חידוש הלחימה. כל הסכם עתידי יידרש למנגנוני פיקוח חזקים, ערבויות מצד גורמים שלישיים ושקיפות בלוחות הזמנים כדי לזכות באמון השווקים.

אתגרים ומשמעויות אסטרטגיות להמשך

גם אם ייחתם הסכם, הדרך קדימה רצופה אתגרים. הסכמת חמאס להתפרק מנשקו נותרה נקודת מחלוקת מרכזית. ישראל ניצבת בפני לחץ לשמור על ביטחונה ועל חופש פעולה צבאי במקרה של חידוש הלחימה. בנוסף, שאלת הממשל בעזה לאחר הפסקת האש – האם באמצעות נאמנות בינלאומית או ממשל פלסטיני טכנוקרטי – עלולה לעורר מחלוקות בקרב השחקנים האזוריים.

מדינות התיווך, בהן מצרים, קטר וטורקיה, צפויות למלא תפקיד מרכזי בגישור ובפיקוח על יישום ההסכם. גם תזמון היישום קריטי: הסדר שלפיו תבוצע הנסיגה לעומת שחרור החטופים עשוי לקבוע אם ההסכם יחזיק מעמד או יתפרק במהרה.

מבט קדימה מגלה כי המשקיפים יעקבו מקרוב אחר מפת הדרכים המדויקת ליישום – התזמון, הערבויות הבינלאומיות, סדר הפעולות ומנגנוני הפיקוח. השווקים וקובעי המדיניות ברחבי העולם ימשיכו לעקוב אחר יציבותה של עזה, עמידותה של הפסקת האש, והאיתות שהסכם כזה עשוי לשדר לאזורי סכסוך אחרים. הסכם אמין עשוי לצמצם אחד מגורמי הסיכון הגיאופוליטיים המרכזיים במזרח התיכון, בעוד צעדים שגויים עלולים להצית מחדש מתיחות ולערער את זרימות ההון הגלובליות.