מדוע קרסה הצעת הרכש של Couche-Tard בסך 47 מיליארד דולר, ומה אפשר ללמוד מהתגובה הדרמטית בשוק?

חברת Seven & i Holdings, אחת החברות המובילות ביפן ובעלת רשת 7-Eleven הבינלאומית, ניצבת במרכזו של אחד המשברים המשמעותיים בשוק היפני לשנת 2025. לאחר שמניית החברה קרסה ב-7% ביום חמישי בעקבות ביטול הצעת רכש ענקית מצד ענקית הקמעונאות הקנדית Alimentation Couche-Tard, מתבררות הסיבות לעסקה הכושלת והשלכותיה הן על שוק ההון היפני והן על מגמות הרכש הגלובליות.

הסיפור של Seven & i הוא סיפור על שוק שמרני, מאבקי שליטה בין הנהלות, פוליטיקה רגולטורית, ושווי שוק שנשען על תדמית בינלאומית חזקה. דרך ניתוח האירועים, הדוחות הכספיים, והתגובות של שני הצדדים – אפשר להבין טוב יותר את הדינמיקה בין חברות גלובליות לשווקים מקומיים שמעדיפים להגן על ה”נכסים הלאומיים” שלהם.

סקירה כמותית: הצעת רכש חסרת תקדים ושוק מגיב בבהלה

האירועים החלו להתגלגל כאשר Alimentation Couche-Tard, הבעלים של רשת Circle K ומובילת תחום חנויות הנוחות בצפון אמריקה, הציעה לרכוש את Seven & i בעסקה שהוערכה ב-47 מיליארד דולר. בהתחלה, באוגוסט 2024, הציעה Couche-Tard סכום של 14.86 דולר למניה, אך לאחר דחיית ההצעה בטענה ל”הערכת חסר בוטה”, העלתה את ההצעה לאוקטובר 2024 ב-22% ל-18.19 דולר למניה – לפי שווי חברה של 7 טריליון ין יפני.

ההצעה נתפסה כעיסקת רכש זרה מהגדולות בהיסטוריה של יפן, אך זכתה להתנגדות פנימית עזה מצד הנהלת Seven & i, הנהלה שהוחלפה חלקית רק במאי האחרון, ומצד הרגולציה המקומית. עם פרסום ההודעה על ביטול העסקה, המסחר במניה הושעה לזמן קצר – ואז, עם חידושו, צנחה המניה בשיעור חריג של 7.38% (ואף מעל 9% בשיא הירידות), לפי נתוני LSEG.

הגורמים לקריסת העסקה: חוסר אמון והגנה על אינטרסים לאומיים

ההתנגדות לעסקה הייתה כמעט צפויה, אך הנימוקים שנמסרו על ידי שני הצדדים מדגישים פערי תרבות עסקית עמוקים. Couche-Tard טענה ל”חוסר מעורבות כנה ובונה מצד הנהלת Seven & i” – כלומר, שלא התקיים דיאלוג אמיתי או נכונות להתקדם לקראת סגירת העסקה. הצהרת הקמעונאית הקנדית הייתה חריפה: “לא הייתה שום התערבות כנה או בונה מצד 7&i שתסייע לקידום הצעה כלשהי, בניגוד להערות שהועלו בפומבי על ידי נציגי 7&i”.

מצדה של Seven & i, נאמר כי היא מאוכזבת מהפסקת המגעים החד-צדדית על ידי Couche-Tard, וכי רבים מהנתונים וההצהרות של החברה הקנדית אינם מדויקים – אמירה שמסמנת לא רק מחלוקת כספית אלא גם שבר עמוק באמון ההדדי.

מעבר ליחסי הגומלין בין ההנהלות, פרשנים בשוק כמו אנדרו ג’קסון (Ortus Advisors) הצביעו על פרוטקציוניזם יפני: “החפיר של הפרוטקציוניזם היפני התגלה כקשה מדי עבור קוש-טארד לחצות”. הוא הדגיש שמראש היה “מאוד לא סביר” שהעסקה תצליח, בשל המעמד של Seven & i כ”חברה ליבתית” למשק ולביטחון הלאומי של יפן.

השלכות שוק ההון: סנטימנט, ערך והפסדי משקיעים

התגובה הדרמטית במניית Seven & i חושפת את הרגישות של השוק היפני לניסיונות השתלטות זרים – במיוחד כאשר מדובר באחת החברות הגלובליות המצליחות ביותר במדינה. השוק הבין כי הסיכוי להגדלת ערך מהותית באמצעות רכישה נעלם, וכי החברה תישאר בשליטה מקומית, תחת מגבלות של שוק תחרותי ופיקוח הדוק.

המשקיעים, שחיכו להנזלה אפשרית של פרמיית שליטה, התאכזבו מהחמצת הזדמנות, בעוד שהנהלת Seven & i מצידה הדגישה את חוסן החברה ומיקודה בצמיחה אורגנית ושיפור שולי הרווח. למעשה, בעשור האחרון, רוב נסיונות ההשתלטות הזרות ביפן נתקלו בהתנגדות דומה – התוצאה היא יצירת “תקרת זכוכית” לשווי החברות.

הבדלים אסטרטגיים: רכישה, אינטגרציה וציפיות מהעתיד

ההצעה של Couche-Tard לא נועדה רק להרחבת הפעילות – היא ייצגה חזון לאיחוד גלובלי: “אנו מאמינים שאיחוד מלא של שתי החברות הוא הדרך היעילה ביותר למקסם ערך לכל בעלי העניין”. בקנדה ראו בעסקה מנוע צמיחה לעשור קדימה, פוטנציאל סינרגיה ומיצוב תחרותי מול ענקיות הקמעונאות בארה”ב ובאסיה.

לעומתם, הנהלת Seven & i ומקבלי ההחלטות ביפן שמים דגש על שימור עצמאות, הגנה על מקומות עבודה והמשכיות תרבותית. לא מדובר רק באינטרס כלכלי – אלא במדיניות רשמית לעידוד תאגידים יפניים להישאר בידי יפנים, במיוחד בענפים המוגדרים חיוניים.

השלכות מאקרו: מגמת הפרוטקציוניזם ושוק הרכישות הגלובלי

מגמת הפרוטקציוניזם ביפן אינה ייחודית, אך היא בולטת במיוחד בשוק שנחשב לעודד שותפויות אסטרטגיות. מדיניות הממשלה נועדה להגן על חברות “ליבתיות” בענפי קמעונאות, פיננסים, תשתיות וטכנולוגיה. ההתמודדות של Couche-Tard היא תמרור אזהרה לכל חברה זרה המבקשת לרכוש עסקים יפניים משמעותיים.

הכישלון בעסקה עשוי אף להרתיע יזמי השקעות נוספים, ולחזק את עמדת המתנגדים לפתיחות שוק, בתקופה שבה השקעות זרות נחוצות להמשך הצמיחה היפנית.

האם Seven & i תוכל להצדיק את השווי ללא עזרה זרה?

האתגר כעת עובר להנהלת Seven & i, ובראשה המנכ”ל החדש סטיבן דאקוס, להוכיח שהחברה מסוגלת להגדיל ערך למשקיעים גם ללא הזרמה של הון חיצוני או מהלך רה-ארגון גלובלי. מניית החברה חזרה להיסחר סביב 2,024 ין, ירידה של 8.2% ביום האירוע, וברקע חשש מתחרות גוברת בשוק המקומי, שינויים בהרגלי הצריכה, ואי ודאות מקרו־כלכלית עולמית.

סיכום ומבט לעתיד: בין גלובליזציה לזהות לאומית

סיפור כישלון העסקה של Seven & i מדגים כיצד מגבלות רגולטוריות, אינטרסים לאומיים ותפיסות זהות תרבותית ממשיכים להכתיב את חוקי המשחק בכלכלת 2025. הסנטימנט השלילי בשוק הוא תוצאה לא רק של עסקה שהתפוצצה – אלא של תחושת תקיעות כלפי מודל גלובלי שעדיין אינו רווח ביפן.

מניית Seven & i תשוב כנראה להיסחר ביציבות בהמשך, אך ללא טריגר דרמטי לשינוי ערך, וכל ניסיון עתידי להשתלטות ייאלץ להתמודד עם אותם חסמים מבניים. השאלה האמיתית: האם שווקים גלובליים יכולים לשלב בין שיקולים לאומיים למהלכים עסקיים ארוכי טווח – או שנמשיך לראות חסמים שיגבילו את פוטנציאל הצמיחה של חברות מובילות?