13.09.22

במאי 2022 הריבית הבסיסית במשק (המכונה גם ריבית בנק ישראל) הייתה בשפל של כל הזמנים ועמדה על 0.1% בלבד. במרץ נרשמה אינפלציה של 3.5% והתברר שהעלייה אל מעבר לאינפלציית היעד של בנק ישראל, העומדת על 2%, אינה זמנית.
באפריל האינפלציה טיפסה ל – 4% ובמאי בנק ישראל ביצע העלאת ריבית ראשונה של 0.25%. העלאות ריבית נוספות בוצעו ביוני, יולי ואוגוסט. בסך הכול עלתה הריבית הבסיסית במשק ב – 1.9% בתוך ארבעה חודשים. נכון ל – 7/9/22 הריבית הבסיסית במשק עומדת על 2%, רמתה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2012.
האינפלציה, בינתיים לפחות, ממשיכה לטפס וביולי 2022 עמדה על 5.2% בשיעור שנתי. מכיוון שכך, סביר להניח שהעלאות חדות נוספות צפויות בעתיד הקרוב.

מסתבר שהבנקים מיהרו להעלות ריביות על הלוואות אולם עיכבו או העלו רק במקצת את הריביות על תכניות חיסכון ופיקדונות. בולט לטובה בנוף הבנקאי הישראלי הוא בנק ירושלים שהריביות שהוא מציע על פיקדונות עלו יחד עם הריבית הבסיסית במשק. הבנק קוצר את פירות התנהלותו ההוגנת והציבור מזרים אליו כספי פיקדונות.

רוב הבנקים מנצלים את העלאת הריבית לטובתם 

נקודת מבט יוצאת דופן בעניין מערכת היחסים בין הבנקים הגדולים בישראל לבין לקוחותיהם, היא שהלקוחות הם גם הספקים של הבנקים. זאת, משום שהכספים שהציבור מחזיק בחשבונות הבנק משמש את הבנקים למימון פעילותם השוטפת. בעוד אנו מקבלים על כסף בפיקדון ריבית נמוכה (כ – 0.2% בתחילת השנה, עכשיו כבר כ – 3% בבנק דיסקונט לאור עליית הריבית) הבנקים גובים ריבית של כ – 8% על הלוואות שהם מעניקים. הכסף שלנו משמש את הבנק ליצירת רווחים.
מסתבר שרוב הבנקים מנצלים את העלאות הריבית כדי להגדיל את רווחיות פעילותם. הם אמנם מעלים את הריבית על פיקדונות אולם באיחור ובשיעור נמוך מכפי שהם מעלים את הריבית על הלוואות. הציבור משלם את המחיר בעת שהוא נאלץ להתנהל ביתרת חובה בשל עליית המחירים והתייקרות תשלומי ההחזר של המשכנתא (בשל עליית הריבית).

יש לציין שני בנקים המתנהלים באופן הוגן ומקפידים להעלאות את הריבית על פיקדונות בשיעור דומה לזה בו עולה הריבית הבסיסית במשק, אלה הם בנק ירושלים, הבנק הדיגיטלי החדש וואן זירו ובנק דיסקונט.
נכון לתחילת ספטמבר 2022 בנק ירושלים משלם ריבית של 2.3% (בשיעור שנתי) על פיקדונות, בנק וואן זירו מציע ריבית של 2.65% ובנק דיסקונט 3%.

הבנקים חופשיים לקבוע ריביות כראות עיניהם לפיקדונות ולהלוואות

פעילות הבנקים מפוקחת ומבוקרת באופנים שונים, כך למשל בכל הקשור לגובה העמלות שהם רשאים לגבות והאופן בו עליהם ליידע את לקוחותיהם אודות עמלות אלה. בכל הנוגע לריביות הבנקים חופשיים לשלם ריביות כראות עיניהם על פיקדונות, חסכונות ויתרות זכות ולגבות כל עמלה שימצאו לנכון על הלוואות ויתרות חובה. ההנחה היא שהתחרות בשוק תגרום לבנקים להציע עמלות הוגנות על פיקדונות ולדרוש עמלות נמוכות על הלוואות (כדי למשוך לקוחות אליהם). תגובתם של רוב הבנקים להעלאות הריבית האחרונות מדגימה היטב שאין זה המצב.
למרות שהריבית הבסיסית במשק, נכון לתחילת ספטמבר 2022, כבר עומדת על 2% בבנק הפועלים מציעים ריבית קבועה של 1.6% על פיקדונות, בבנק מזרחי 1.75% ובבנק הבינלאומי 2%.
בבנק ירושלים תקבלו ריבית של 2.3% על פיקדונות, בבנק וואן זירו 2.65% ובנק דיסקונט העלה לאחרונה את הריבית ל – 3%.

הציבור מגיב בהתאם

הבנקים בונים על נאמנות לקוחותיהם ואולי לעיתים מרשים לעצמם להתעכב בקבלת החלטות לטובת הציבור שיפגעו ברווחי הבנק. תופעה מעודדת היא שהפעם הציבור מגיב להתנהלות הבלתי הוגנת של הבנקים ומעביר פיקדונות לבנקים המעלים את הריבית על הפיקדונות בהתאם להעלאות הריבית במשק. היקף הפיקדונות בבנק ירושלים גדל בקצב מהיר פי 3 מהקצב הממוצע של הגידול בהיקף הפיקדונות בבנקים האחרים. הכנסות הבנק עולות בהתאם וגם הרווחים.

רוני מור

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.