שוק על פרשת דרכים

ב־17 בספטמבר 2025 תתכנס הוועדה המוניטרית של הבנק הפדרלי (FOMC) לישיבה שעשויה להיות אחת המכריעות ביותר בשנים האחרונות. אחרי חודשים של ציפיות ברורות להורדת ריבית, השוק מתמודד כעת עם מציאות מורכבת יותר: אי-ודאות גוברת לגבי הצעד הבא של הפד.

על פי נתוני CME FedWatch, ההסתברות להורדת ריבית של רבע אחוז (25 נקודות בסיס) לטווח יעד של 4.00%–4.25% ירדה ל־69.3%, לעומת 87% בשבוע שעבר בלבד. במקביל, ההסתברות שהפד ישאיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%–4.50% עלתה ל־30.7%, לעומת 13% בשבוע קודם לכן.

המספרים הללו משקפים תפנית דרמטית בתפיסת המשקיעים: הצעד שכמעט נחשב לודאי הופך כעת לדיון אמיתי על “להפחית או להמתין”.

השינוי בציפיות השוק

במהלך רוב שנת 2025 השווקים היו משוכנעים כי הפד ינוע במהירות לכיוון הקלה מוניטרית. סימנים מוקדמים להתקררות שוק העבודה יחד עם האטה מסוימת בקצב עליות המחירים עודדו את ההערכה כי לפד יש מספיק מרחב פעולה להפחית ריבית מבלי להצית מחדש את האינפלציה.

הדינמיקה הפוליטית חיזקה ציפיות אלו: הנשיא דונלד טראמפ ביקר שוב ושוב את יו”ר הפד ג’רום פאוול ודרש צעדים להפחתת עלויות המימון, בטענה כי מלחמות הסחר והמכסים מחייבות תגובה מרחיבה.

אך בשבועות האחרונים התמונה השתנתה. הדו”ח התעסוקתי האחרון הצביע על האטה בהוספת משרות לצד תיקונים מטה לנתונים קודמים, אך השכר נותר גבוה יחסית. במקביל, מכסי היבוא שהטילה וושינגטון על קנדה, ברזיל והאיחוד האירופי יצרו לחץ נוסף על מחירים. שילוב זה מעלה חשש שאינפלציה דביקה תימשך, ולכן הורדת ריבית כבר לא נראית מובטחת.

שוק העבודה והאינפלציה: מסרים מנוגדים

הפד פועל תחת מנדט כפול – שמירה על יציבות מחירים ותעסוקה מלאה – וכיום שני האינדיקטורים הללו מציגים מסרים סותרים.

מצד אחד, שוק העבודה מאותת על התקררות: שיעור האבטלה עלה במעט, מגזרים כמו תעשייה ובנייה מתחילים לצמצם משרות, ומספר המשרות הפנויות יורד. נתונים אלה מצדיקים במידה רבה הורדת ריבית כדי למנוע הידרדרות מהירה מדי בצמיחה.

מצד שני, האינפלציה נותרה גבוהה מהיעד של 2%. מדד המחירים לצרכן הצביע על האטה מסוימת, אך האינפלציה הבסיסית – ובעיקר בסקטור השירותים – ממשיכה להיות קשיחה. לכך מתווסף הלחץ שמייצרים המכסים החדשים, שמייקרים מוצרי צריכה וחומרי גלם.

לחץ פוליטי ואתגר העצמאות של הפד

מעבר להיבטים הכלכליים, הפד ניצב בפני מבחן חריג של עצמאותו. הנשיא טראמפ מגביר את הלחץ הציבורי על פאוול, מכנה אותו “לוזר” וטוען כי הוא “מחבל בכלכלה האמריקאית” על ידי שמירה על ריביות גבוהות מדי.

במקביל, מדיניות הסחר של טראמפ עצמה יוצרת סיכון אינפלציוני נוסף. הפד נדרש להתמודד עם פרדוקס: מצד אחד להקל על המשק שנפגע מהמכסים, אך מצד שני להימנע מצעדים שעלולים להצטייר ככניעה ללחץ פוליטי. חלק מחברי הוועדה כבר הביעו חשש מהאופן שבו הציבור והשווקים יפרשו כל מהלך כרווי פוליטיקה ולא ככלכלה נטו.

הדילמה של השווקים

עבור וול סטריט, החלטת ספטמבר היא נקודת מפנה. הורדת ריבית תאותת על תחילתו של מחזור הקלה, תספק רוח גבית למניות, תלחץ את תשואות האג”ח כלפי מטה ותחליש את הדולר.

לעומת זאת, הותרת הריבית ללא שינוי עשויה לגרור תנודתיות חדה. שווקים שכבר תימחרו הקלה מיידית עלולים להיכנס למימושים, במיוחד בענפים רגישים לריבית כמו נדל”ן, בנקאות ורכב.

הקשר ההיסטורי: פד מפולג

המתח מתגבר נוכח העובדה שבישיבת יולי האחרונה נרשמה מחלוקת פומבית חריגה: שני נגידי פד, כריסטופר וולר ומישל בואמן, התנגדו להשארת הריבית על כנה ודרשו הורדה מיידית. מדובר באירוע נדיר ביותר, שכן לרוב הפד שואף לקונצנזוס פנימי.

המחלוקת הפנימית הזו מחזקת את התחושה שהפד עצמו מתקשה לגבש קו אחיד, ומעלה עוד יותר את רמת חוסר הוודאות בשווקים.

השלכות גלובליות

החלטת הפד תשפיע גם הרחק מגבולות ארה”ב. כלכלה מתעוררת רבות סובלות מלחץ על המטבעות שלהן ועל תזרימי ההון. הורדת ריבית אמריקאית עשויה להקל עליהן על ידי החלשת הדולר והוזלת עלויות המימון.

באירופה ובאסיה התמונה מורכבת לא פחות: הבנק המרכזי האירופי מאותת על צעדי עידוד נוספים, והבנק של יפן ממשיך להיאבק ביציבות שוק האג”ח. צעד הפד יהיה גורם מכריע בתנועות ההון העולמיות ובמדיניות המוניטרית של מדינות רבות.

הציפייה להכוונה קדימה

לא פחות חשוב מההחלטה עצמה יהיה המסר שיפרסם פאוול במסיבת העיתונאים. האם הפד ימסגר את המהלך כתחילתה של סדרת הורדות ריבית, או כצעד חד-פעמי זהיר?

אנליסטים מזהירים כי אם הפד יחתוך כעת אך יפסיק בהמשך, הוא עלול לאבד אמינות. אחרים סבורים כי גישה הדרגתית וזהירה תעניק לפד יותר גמישות מול התפתחויות בלתי צפויות.

סיכום: רגע מכריע לפאוול ולפד

ישיבת ספטמבר מתקרבת כשרמות המתח בשווקים ובמערכת הפוליטית בשיאן. הפד נדרש לאזן בין האטה בצמיחה ועלייה באבטלה לבין אינפלציה עיקשת ולחץ פוליטי חסר תקדים.

בין אם יבחר בהורדת ריבית של רבע אחוז ובין אם יעדיף להותיר את הריבית על כנה, ההחלטה תעצב את הכיוון של המדיניות המוניטרית לא רק לחודשים הקרובים אלא לשנים קדימה.

למעשה, עבור יו”ר הפד פאוול, מדובר ברגע מבחן שיקבע את מורשתו: האם יצליח לשמור על אמון השווקים ועל עצמאות הפד, או שיזכר כמי שנכנע ללחצים פוליטיים?