נקודות עיקריות:

• כישלון המשא ומתן בין הודו לארצות הברית הוביל לגל חדש של מכסים.
• חישובים אסטרטגיים מוטעים ולחצים פוליטיים מעמיקים את הקרע המסחרי.
• שווקי העולם נערכים להשלכות נרחבות עם עלייה בעלויות שרשרת האספקה.

קריסת שיחות הסחר בין הודו לארצות הברית שחררה גל חדש של מכסים, שמטלטל עסקים ומשקיעים כאחד. מה שהחל כסדרת מחלוקות טכניות סביב גישה לשוק וסטנדרטים רגולטוריים הידרדר לעימות רחב יותר המאיים לעצב מחדש את זרימות הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. ההסלמה הזו אינה רק עניין דו-צדדי – היא נושאת עמה השלכות מרחיקות לכת על השווקים הגלובליים, כלכלות מתפתחות ותאגידים רב-לאומיים התלויים במסגרת סחר יציבה.

התסכול בוושינגטון מול ההתבצרות בניו דלהי

שיחות הסחר, שנחשבו זה מכבר לאבן יסוד בשיתוף הפעולה האסטרטגי בין וושינגטון לניו דלהי, נתקלו במהמורות בסוגיות שנעות מייצוא חקלאי ועד רגולציה על מסחר דיגיטלי. המתווכים האמריקאים, תחת לחץ גובר מתעשיות מקומיות הדורשות גישה הוגנת יותר לשוק ההודי, נקטו קו קשוח. במקביל, הודו, החוששת מהשפעה חיצונית על ריבונותה הרגולטורית ונענית ללחצים עזים של קבוצות אינטרס מקומיות, סירבה להתגמש בתחומים מרכזיים כמו לוקליזציה של נתונים וסובסידיות חקלאיות.

הקיפאון הזה משקף לא רק פערי מדיניות אלא גם חישובים פוליטיים משני הצדדים. עם בחירות קרבות בארצות הברית וממשלת הודו המעוניינת להפגין עוצמה לקראת בחירות מדינתיות קריטיות, אף צד אינו מוכן להיתפס כמי שמתקפל לדרישות זרות. התוצאה היא הידרדרות מהירה בטון – מאופטימיות זהירה לפני מספר חודשים להאשמות פומביות בפרקטיקות לא הוגנות.

מכסים ככלי – וכמלכודת

השלכה מיידית של כישלון השיחות הייתה הטלת מכסים הדדיים. ארצות הברית העלתה את המכסים על פלדה וטקסטיל מהודו בטענה לפרקטיקות סחר לא הוגנות, בעוד הודו הגיבה בהעלאת מכסים על מוצרים חקלאיים ויבוא טכנולוגי מארה”ב. אף שהצעדים נועדו לשמש מנוף להחזרת הצד השני לשולחן הדיונים, הם עלולים להעמיק את הסכסוך.

כלכלנים מזהירים כי המכסים עלולים לפגוע בחזרה, באמצעות העלאת עלויות לתעשיות בשתי המדינות ופגיעה בשרשראות אספקה עולמיות שכבר נתונות ללחצים גיאופוליטיים. “מכסים הם לעיתים פתרון נוח מבחינה פוליטית אך הרסני מבחינה כלכלית,” אומר אנליסט סחר מניו יורק. “במקרה הזה, שני הצדדים פונים לקהל המקומי שלהם על חשבון הישגים אסטרטגיים ארוכי טווח.”

השלכות גלובליות: מעבר למתיחות הדו-צדדית

השלכות הקרע המסחרי בין הודו לארצות הברית אינן מוגבלות לשתי המדינות המעורבות בלבד. שווקי הסחורות הגלובליים כבר חשים את הלחץ, עם עלייה בתנודתיות בחוזים עתידיים על סחורות חקלאיות, כאשר סוחרים צופים מחסורי היצע. כלכלות מתפתחות המשולבות בשרשראות הייצור של הודו חוששות מהלם משני, בעוד חברות רב-לאומיות בעלות פעילות חוצת גבולות מתמודדות עם חוסר ודאות מתחדש.

הידרדרות זו מסבכת גם את הדינמיקה הגיאופוליטית הרחבה יותר. ארצות הברית ביקשה למצב את הודו כמשקל נגד לסין במסגרת הסחר והביטחון הגלובלי. עימות סחר פוגע באסטרטגיה זו, ועלול לדחוף את ניו דלהי להעמקת קשרים עם שותפות אחרות כמו האיחוד האירופי או גושים אזוריים באסיה.

מה צופן העתיד: סיכונים והזדמנויות

בעתיד הקרוב, מסלול יחסי הסחר בין הודו לארצות הברית תלוי בשאלה האם פרגמטיות פוליטית תגבר על לחצים פנימיים. לשתי הממשלות תמריצים חזקים לפתור את המחלוקת – עסקים משני הצדדים מפעילים לחץ לחזור לשולחן המשא ומתן, והשיקולים האסטרטגיים נותרים משמעותיים. עם זאת, הסיכון להסלמה ממשיך לרחף, במיוחד אם המכסים יתחילו לגרום לנזקים כלכליים ניכרים או יהפכו לשזורים בסוגיות רגישות נוספות כמו קניין רוחני או רכש ביטחוני.

משקיעים וקובעי מדיניות יעקבו מקרוב אחר מפגשים דיפלומטיים קרובים ואינדיקטורים כלכליים לסימנים של הפשרה או החמרה נוספת. נכון לעכשיו, המסר ברור: מה שזכה לכינוי “שותפות המאה” מצוי בסכנה להיחנק על ידי אילוצים פוליטיים קצרי טווח.