“צבא הרובוטים” של מאסק והמאבק על השליטה

כאשר מנכ”ל טסלה, אילון מאסק, הציג בשבוע שעבר בפני בעלי המניות חבילת תגמול שעשויה להפוך אותו למנכ”ל הראשון בעולם בשווי טריליון דולר, ההצדקה לא הייתה כלכלית — אלא פילוסופית. לדבריו של מאסק, הוא זקוק ל“השפעה חזקה על צבא הרובוטים” שטסלה בונה.

האמירה, שנאמרה במהלך שיחת הרווחים לרבעון השלישי של טסלה, התייחסה לתוכנית הרובוט ההומנואידי Optimus של החברה ולשאיפותיה הרחבות יותר בתחום הבינה המלאכותית והאוטומציה. אך מעבר להומור ולהגזמה מסתתרת שאלה רצינית: האם מאסק מבקש שליטה כדי להניע חדשנות — או כדי לרכז כוח?

מועצת המנהלים של טסלה טוענת כי הנהגתו המתמשכת של מאסק חיונית להשגת יעד השווי של 8.6 טריליון דולר, אשר יפעיל את חבילת התגמול במלואה. התוכנית, שאושרה לראשונה בשנת 2018 אך נפסלה על ידי בית משפט בדלאוור מוקדם יותר השנה, מוצגת כעת מחדש להצבעת בעלי המניות ב-6 בנובמבר.

חברות הייעוץ לבעלי מניות Institutional Shareholder Services (ISS) ו-Glass Lewis קראו למשקיעים להצביע נגד ההצעה, בשל חששות ממשל תאגידי וסיכון מופרז. מאסק, מצידו, כינה את החברות הללו “טרוריסטים תאגידיים” והאשים אותן בניסיון לחבל במשימת טסלה.

בעוד הרטוריקה של מאסק מדברת אל לב המשקיעים הנאמנים שרואים בו חזון מהפכני, בעלי המניות המוסדיים צפויים לשקול יותר ברצינות את השלכות הממשל התאגידי. הוויכוח חורג כעת מעבר לשאלת התגמול — והוא עוסק בשאלה האם אדם אחד צריך להחזיק בכוח כה רב בחברה שמובילה את גבולות החדשנות באוטומציה.

הקשר הרחב יותר של תחום הניידות: שאיפה מול מציאות שווקית

הסאגה של טסלה מתרחשת על רקע מציאות משתנה בתחום הרכבים החשמליים והאוטומציה. בדיוק בזמן שמאסק מתפאר בעתיד המונע על ידי רובוטים, ג’נרל מוטורס (GM) ביטלה את חטיבת הוואנים החשמליים שלה, BrightDrop, לאחר ארבע שנות ביצועים מאכזבים.

קריסתה של BrightDrop מדגישה כיצד גם יצרניות הרכב הוותיקות מתקשות להפוך את תחום הניידות החשמלית לרווחי בקנה מידה גדול. על אף התעניינות ראשונית גבוהה, מאות רכבי BrightDrop שלא נמכרו נותרו חונים במגרשים במישיגן ובקנדה. לפי גורמים פנימיים, התוכנית נכשלה לא בשל איכות הרכב, אלא משום ש-GM לא סיפקה תשתית טעינה ללקוחות המסחריים — טעות יקרה בשוק הלוגיסטיקה.

הניגוד בולט. בעוד טסלה ממשיכה להתרחב לתחומי הרובוטיקה, התוכנה והבינה המלאכותית — כולם חלק ממאמץ לבנות מערכת אקולוגית אנכית משולבת — הכישלון של GM מדגיש את השבריריות התפעולית של יצרניות רכב מסורתיות המתאימות את עצמן לטכנולוגיות חדשות. עבור משקיעי טסלה, הדבר מחזק את טענתו של מאסק כי הנהגתו חיונית לשמירה על יתרונה החדשני של טסלה, גם אם סגנונו מעורר מחלוקת.

עתיד האוטומציה וההנהגה

המטפורה של מאסק ל“צבא הרובוטים” אולי פרובוקטיבית, אך היא ממחישה את גודל ההימור בשלב הבא של טסלה: חברה שהופכת מיצרנית רכב לחברת ייצור ורובוטיקה המונעת על ידי בינה מלאכותית. ההחלטה של בעלי המניות אם לתמוך בחזונו תקבע לא רק את הונו האישי אלא גם את מודל הממשל התאגידי של ענקיות הטכנולוגיה העתידיות.

אם תאושר, חבילת התגמול תחזק מחדש את שליטתו של מאסק בטסלה ותעודד את דחיפתו לעבר אוטונומיה מלאה — החל מרכבים אוטונומיים ועד לרובוטים הומנואידיים. אם תידחה, היא עשויה לסמן נקודת מפנה — רמז לכך שגם המנכ”לים הנועזים ביותר בעמק הסיליקון אינם חסינים מביקורת בעלי המניות.

בעוד טסלה ומגזר הרכב החשמלי הרחב יותר מתמודדים עם האטה בביקוש ואתגרי תשתית גוברים, השבועות הקרובים עשויים להכריע עד כמה רחוק מוכנים המשקיעים ללכת כדי לתמוך בחזון שאפתני על פני זהירות מוסדית.