האימפריה העסקית רחבת ההיקף של אילון מאסק — המשתרעת על פני רכבים חשמליים, חפירה תת-קרקעית ובינה מלאכותית — מעולם לא פעלה בשקט, ולא נטולת מחלוקות. סגנון הניהול הלא-שגרתי שלו, יחד עם נכונותו לדחוף את גבולות החוק והטכנולוגיה, משכו שוב ושוב את תשומת לבם של רגולטורים. כעת, עם השקת הגרסה החדשה של תוכנת הנהיגה העצמית המלאה (FSD) של טסלה, מוצא עצמו מאסק שוב בלב סערה רגולטורית גוברת — אחת שעלולה לבחון הן את חוסנן התפעולי של החברות שבשליטתו והן את אמון המשקיעים לטווח הארוך.

בעיות הציות הגוברות של The Boring Company

נקודת העימות האחרונה מגיעה מנבדה, שם הואשמה חברת החפירות של מאסק, The Boring Company, בכמעט 800 הפרות רגולטוריות. על פי תחקיר של ProPublica, החברה ביצעה לכאורה פעולות חפירה לא מאושרות, שחררה מים לא מטופלים לרחובות ציבוריים ולא התקינה גדרות משקעים נדרשות — אמצעי בטיחות בסיסיים בתחום הבנייה.

בעוד שמאסק מרבה לתאר את התהליכים הרגולטוריים כ”מכשול בירוקרטי המעכב חדשנות”, הפרות חוזרות עלולות לגרום לנזקים פיננסיים ותדמיתיים. רשויות נבדה החמירו בשנים האחרונות את האכיפה נגד חברות תשתית, מה שמעיד על מגמה של פיקוח הדוק יותר על פרויקטים בעלי השפעה על בטיחות הציבור והסביבה. עבור The Boring Company — שהצלחתה תלויה בבניית מנהרות בקנה מידה גדול במרכזים עירוניים — עימות מתמשך עם רגולטורים עלול לסבך את תוכניות ההתרחבות ולעכב פרויקטים מרכזיים, כגון הרחבת פרויקט ה-Las Vegas Loop המתוכנן.

הצומת הרגולטורית של טסלה: ביטוח ואוטומציה

טסלה, אבן הראשה של קבוצת מאסק, מתמודדת במקביל עם לחצים רגולטוריים במספר חזיתות. בקליפורניה, מחלקת הביטוח פתחה בהליכים נגד יחידת הביטוח הפנימית של טסלה, בטענה ל”עיכובים או דחיות שגרתיים” בטיפול בתביעות לקוחות — זאת למרות אזהרות קודמות. הצעד הזה פוגע בליבת האסטרטגיה של טסלה לשלב אנכית את כל שרשרת הערך — מייצור רכבים ועד ביטוח ותוכנות אוטונומיות — במטרה להגדיל את הרווחיות ולחזק את נאמנות הלקוחות.

במקביל, היחסים בין טסלה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (NHTSA) שוב עלו על שרטון. הסוכנות פתחה בחקירה בנוגע לטכנולוגיית הנהיגה העצמית של טסלה בעקבות דיווחים על רכבים שעוברים באור אדום או חוצים נתיבים מנוגדים. אף שטסלה התמודדה עם חקירות דומות בעבר, המקרה הנוכחי נחשב משמעותי במיוחד. ההתמקדות בתוכנת FSD — מערכת שמאסק טוען שוב ושוב כי היא המפתח לעתיד החברה בתחום הרכב האוטונומי ומוניות הרובוט (Robotaxi) — מגבירה את הלחץ על אמינות החברה ועל שקיפותה הטכנולוגית.

ההשלכות הרחבות: שאיפות הבינה המלאכותית תחת זכוכית מגדלת

מעבר למכשולים הרגולטוריים המיידיים, החקירות הללו מעלות שאלה רחבה יותר: האם חברותיו של מאסק מסוגלות לשמור על יתרון החדשנות שלהן תוך עמידה בדרישות רגולציה זהירות יותר ויותר? גרסה 14 של תוכנת הנהיגה העצמית של טסלה, ששוחררה לאחרונה, נועדה להציג התקדמות ממשית לעבר אוטונומיה מלאה. עם זאת, הספקנות הגוברת מצד הרגולטורים משקפת דאגה עמוקה יותר לגבי ההשלכות החברתיות של תחבורה מונעת בינה מלאכותית — במיוחד כאשר תאונות הקשורות למערכות כאלה מושכות תשומת לב ציבורית.

במקביל, התחרות מתעצמת. ג’נרל מוטורס, על אף שסגרה את פעילות ה-Robotaxi שלה (Cruise), ממחזרת חלקים מהצי כדי לפתח מערכות עזר לנהג בדור הבא. יצרניות הרכב המסורתיות מאמצות גישה הדרגתית יותר — תוך איזון בין חדשנות לשיתוף פעולה רגולטורי — מה שעשוי להעניק להן יתרון באימוץ לטווח ארוך ובהסמכת בטיחות.

מבט קדימה: איזון בין חדשנות לאחריות

עבור מאסק, המתח שבין חדשנות לפיקוח רגולטורי היה תמיד חלק מהאסטרטגיה שלו. אולם הפעם, הסיכונים גבוהים מתמיד. ככל שטסלה נשענת יותר על בינה מלאכותית, רובוטיקה ואוטומציה לצורך צמיחה עתידית, התנגדות רגולטורית גוברת עלולה להשפיע על סנטימנט המשקיעים, על הזדמנויות לשיתופי פעולה ועל אמון הצרכנים.

בחודשים הקרובים, האנליסטים והשווקי יעקבו מקרוב אחר הדרך שבה מאסק יתמודד עם האתגרים הללו. גישה משתפת פעולה עם הרגולטורים עשויה לייצב את מעמדה של טסלה, בעוד שעימותים מתמשכים עלולים להזמין פיקוח נוסף — לא רק מצד רשויות בארה”ב, אלא גם מצד שווקי גלובליים שנזהרים יותר ויותר מפריסת בינה מלאכותית לא מוסדרת. המאבק בין שאיפותיו של מאסק לבין המערכת שנועדה לרסן אותן עשוי, בסופו של דבר, להגדיר את הפרק הבא במורשת העסקית שלו.