מהלך בעל סיכון גבוה להפחתת עלויות התרופות

ממשל טראמפ הצליח ככל הנראה להשיג הסכם עם אסטרהזניקה להורדת מחירי התרופות בארצות הברית — מהלך נוסף בקמפיין של הנשיא דונלד טראמפ ללחוץ על חברות התרופות להפחית את העלויות לצרכנים האמריקאים. על פי דיווח של MSNBC, ההסכם דומה להסכם קודם עם פייזר וצפוי להיות מוכרז במשותף על ידי טראמפ ומנכ”ל אסטרהזניקה, פסקל סוריו, בבית הלבן.

על פי תנאי ההסכם, אסטרהזניקה תמכור תרופות נבחרות ישירות למטופלי מדיקייד, במחירים הנמוכים ביותר המוצעים במדינות מפותחות דומות. המיזם יופעל דרך פלטפורמת הממשלה החדשה TrumpRx.gov, שנועדה להגביר את השקיפות והנגישות. מדובר בהרחבה של מודל “האומה המועדפת” של טראמפ, השואף להתאים את מחירי התרופות בארה”ב למדדים גלובליים.

בעוד שפרטי הפטור האפשרי ממכסים עבור אסטרהזניקה טרם הובהרו, מבנה ההסכם דומה להסדר של פייזר — שקיבלה פטור ממכסים על יבוא תרופות לתקופה של שלוש שנים, בתמורה להתחייבות להמשך השקעה במפעלי ייצור בארצות הברית.

החישוב האסטרטגי מאחורי הדיפלומטיה התרופתית של טראמפ

האסטרטגיה האגרסיבית של טראמפ כלפי תעשיית התרופות משלבת לאומיות כלכלית עם פופוליזם צרכני. על ידי שילוב של איומי מכסים עם משא ומתן ישיר, הממשל שואף גם להוריד מחירים וגם לעודד ייצור מקומי — גישה רבת השפעה מבחינה פוליטית לקראת הבחירות האמצעיות של 2026.

אסטרהזניקה, אחת מחברות התרופות הגדולות בבריטניה, כבר התחייבה להשקעה של 50 מיליארד דולר בארצות הברית עד 2030 — התחייבות המשתלבת עם תוכנית הייצור של הממשל. ההכרזה ביום שישי כללה פרטים חדשים על הרחבת מתקנים ושיתופי פעולה במחקר ופיתוח במספר מדינות, מה שמעיד על העמקת המעורבות של החברה בשוק הבריאות האמריקאי.

אנליסטים מעריכים כי גישת הבית הלבן עשויה לגרום לשינוי מבני בתמחור התרופות הגלובלי.
“אם חברות נוספות ילכו בעקבות פייזר ואסטרהזניקה, ארצות הברית עלולה להפוך לשוק העוגן לאחידות מחירים,” אמר יועץ מדיניות מוושינגטון. “אבל התעשייה זהירה — מחירים נמוכים יותר בארה”ב עלולים להשפיע על הסכמי תמחור בינלאומיים.”

השפעות גלובליות ושווקיות

ההסכם עשוי להשפיע מעבר לגבולות ארצות הברית, כאשר יצרניות תרופות בינלאומיות ניצבות בפני לחץ גובר לאחד מבני מחירים ברחבי העולם. מדינות שמשלמות כיום פחות על תרופות מסוימות עשויות לחוות עליות מחירים, אם היצרניות ינסו לפצות על ירידת ההכנסות מהמכירות המוזלות בארה”ב.

במקביל, המשקיעים עוקבים מקרוב אחר ההשפעה האפשרית על רווחיות החברות. מניית אסטרהזניקה עלתה קלות בתחילת המסחר בלונדון, אך אנליסטים בבנק ברקליס הזהירו כי “התערבות פוליטית מתמשכת עלולה לצמצם את שולי הרווח של כלל הסקטור.”

עבור ספקי שירותי הבריאות והמבטחים בארה”ב, לעומת זאת, ההסכם עשוי להקל על נטל העלויות הקשור למחירי התרופות הגבוהים. תוכניות מדיקייד צפויות ליהנות במיוחד, מה שעשוי להפחית את הוצאות הממשלה הפדרלית על תרופות — יעד מדיניות ותיק של שתי המפלגות.

מה צפוי לתעשייה ולמדיניות קדימה

הבית הלבן רמז כי הסכמים דומים נמצאים בשלבי גיבוש עם יצרניות תרופות נוספות, בהן Merck, Johnson & Johnson, ו־Novartis. טראמפ חזר על עמדתו בחודש שעבר ואמר כי “אם לא נגיע להסכם — נטיל עליהם מכסים.”

האם המשא ומתן הזה יביא לשינוי מתמשך או להישגים פוליטיים קצרי טווח? הדבר תלוי במנגנוני האכיפה ובתגובת התעשייה. אם המודל של אסטרהזניקה יוכיח את עצמו, הוא עשוי לסמן את תחילתה של רפורמה רחבה בתמחור התרופות, שתבחן את האיזון בין חדשנות, רווחיות ונגישות לציבור.

לעת עתה, הגישה הנועזת של הממשל משקפת נוף מדיניות משתנה, שבו יצרניות התרופות הגלובליות נדרשות לנווט לא רק בין כוחות השוק — אלא גם בין הכוחות הפוליטיים.