עיר בצומת הדרכים של חדשנות ורגולציה

בוסטון, אחת הערים הראשונות בארה”ב שבהן נבדקו כלי רכב אוטונומיים, עשויה להפוך לעיר הגדולה הראשונה שמגבילה מוניות אוטונומיות, במסגרת הצעה חדשה שעשויה לעצב מחדש את עתיד התחבורה העירונית. החקיקה, שנמצאת כעת בבדיקת ועדה, תאסור זמנית הפעלה של כלי רכב אוטונומיים לחלוטין עד להשלמת מחקר מקיף על השפעותיהם הכלכליות והחברתיות — במיוחד על תעסוקת נהגי שיתוף נסיעות אנושיים.

הצעת החוק, ביוזמת חברת המועצה גבריאלה קולטה זאפאטה, קוראת גם לפיקוח בטיחותי הדוק יותר, כולל דרישה לנוכחות מפעיל אנושי ברכב שיוכל להשתלט במקרה חירום. אם תאושר, החקיקה תגביל בפועל את פעילותן של חברות מובילות כמו Waymo, Motional ו־Tesla, שכולן מפעילות תוכניות ניסוי או מיפוי באזור.

“הצעה זו עדיין נמצאת בתהליך עיבוד,” אמרה זאפאטה במהלך ישיבת יום רביעי, והוסיפה כי על ההצעה לעבור אישור ועדה, שימוע ציבורי וחתימה סופית של ראש העיר לפני שתיכנס לתוקף. אולם כבר בשלב זה היא מעוררת ביקורת עזה הן מצד תעשיית הטכנולוגיה והן מצד איגודי העובדים.

Waymo והתעשייה משיבות אש

חברת Waymo, שבבעלות Alphabet, הנחשבת למובילה העולמית בתחום שירותי הנסיעה האוטונומיים, הגיבה בחריפות לצעד של בוסטון. בהצהרה ברשת X אמר דובר החברה איתן טייכר כי הצעד יהפוך את בוסטון ל“עיר הגדולה הראשונה בעולם שאוסרת רכב אוטונומי לחלוטין – על סמך תחושות בלבד,” וטען כי הטכנולוגיה של החברה דווקא משפרת את הבטיחות הציבורית.

Waymo מפעילה כיום שירותי מוניות אוטונומיות לחלוטין בערים סן פרנסיסקו, לוס אנג’לס, פניקס, אוסטין ו־אטלנטה, וזיהתה את בוסטון כשוק יעד להתרחבות בזכות האימוץ המוקדם של טכנולוגיות חדשות ותשתית תחבורתית מתקדמת. כלי הרכב של החברה צברו עשרות מיליוני קילומטרים של נהיגה אוטונומית, והנהלתה טוענת בעקביות כי הנתונים הפנימיים מצביעים על ירידה בתאונות בהשוואה לנהגים אנושיים.

עם זאת, המדיניות המוצעת בבוסטון משקפת תגובת נגד הולכת וגוברת לפריסת תחבורה מבוססת בינה מלאכותית, במיוחד באזורים שבהם שוק העבודה נשען במידה רבה על פלטפורמות כלכלה שיתופית כמו Uber ו־Lyft.
איגוד הטימסטרס וקבוצות עובדים נוספות במסצ’וסטס הובילו הפגנות נגד המהלך, בטענה כי אוטומציה תגרום לאובדן אלפי משרות ותערער את היציבות הכלכלית של נהגי התחבורה השיתופית.

נוף רגולטורי מקוטע

הצעת החוק בבוסטון מדגישה את אופייה המקוטע של הרגולציה בארה”ב בכל הנוגע לכלי רכב אוטונומיים — תחום שבו הסמכויות מחולקות בין הממשל הפדרלי, המדינות והרשויות המקומיות.
בעוד שמשרד התחבורה האמריקאי אחראי על תקני הבטיחות הכלליים, ממשלות מדינה ועיר קובעות היכן וכיצד ניתן להפעיל רכבים אוטונומיים.

מדינות כמו נבדה ו־טקסס אימצו גישה מעודדת חדשנות, המתירה תפעול רכבים אוטונומיים גם ללא מפעיל אנושי. מנגד, במדינת קליפורניה החוקים נוקשים בהרבה, ודורשים השגחה אנושית רציפה ודיווח בזמן אמת על כל ניתוק של מערכת הנהיגה האוטונומית.

פערי הרגולציה הללו ניכרים במיוחד ביוזמת ה־Robotaxi של Tesla, שנדרשת לעמוד בדרישות שונות לחלוטין בערים כמו אוסטין וסן פרנסיסקו — עדות למאבק המתמשך בין חדשנות לאחריות רגולטורית.

איזון בין בטיחות, תעסוקה וקדמה

עבור בוסטון, הוויכוח הנוכחי אינו רק טכנולוגי אלא גם כלכלי וחברתי. תומכי ההצעה טוענים כי על מקבלי ההחלטות בעיר לוודא שהחדשנות אינה גוברת על הצורך בהגנה על העובדים ובשמירה על תקני בטיחות ציבורית.

נציגי התעשייה טוענים מנגד כי רגולציה עודפת עלולה לדחוק את בוסטון לשוליים דווקא בשעה שהיא יכולה להוביל את העתיד של התחבורה העירונית. ככל שבינה מלאכותית ואוטומציה ממשיכות להניע צמיחה ויעילות במגזרים רבים, ההכרעה של בוסטון תהפוך למדד לבחינת האיזון בין קידמה לאחריות ציבורית.

תוצאת ההצבעה עשויה ליצור תקדים לאומי — בין אם תחזק את סמכות הרשויות המקומיות לקבוע את מדיניות התחבורה האוטונומית, ובין אם תאותת שהיסוס רגולטורי עלול לעכב חדשנות. לעת עתה, הדרך נותרה פתוחה — אך המסלול שבוסטון תבחר עשוי לעצב את הפרק הבא במהפכת הנהיגה העצמית.