מנכ”ל טסלה, אילון מאסק, הצית מחדש את הדיון סביב ממשל תאגידי לאחר שרמז כי המשך פיתוח הרובוטים המתקדמים של החברה — כולל פרויקט ההומנואיד “אופטימוס” — תלוי בשליטתו האישית בחברה. במהלך שיחת רווחי הרבעון השלישי של טסלה, קישר מאסק את תוכנית הפיצוי המוצעת שלו בשווי טריליון דולר לשמירה על השפעתו ההצבעתית, וטען כי ירגיש “לא נוח לבנות צבא של רובוטים” ללא שליטה כזו.

ההצהרות, שנאמרו לאחר תוצאות רבעוניות חלשות מהצפוי, מדגישות את מאמציו של מאסק לבסס מחדש את סמכותו בתוך טסלה, בזמן שחברות ייעוץ פרוקסי ומבקרי בעלי מניות דוחקים להגביל את כוחו.

נקודת המפגש בין שאיפות הבינה המלאכותית לכוח תאגידי

דבריו של מאסק משקפים מתח הולך וגובר בין שאיפות טכנולוגיות לאחריות ניהולית. הוא הדגיש כי המומחיות העמוקה של טסלה בייצור, בבינה מלאכותית וברובוטיקה מציבה אותה בעמדה ייחודית להוביל את תחום האוטומציה. עם זאת, הוא הציב תנאי חריג: שליטה אישית.

“אם אני ממשיך ובונה את צבא הרובוטים העצום הזה, האם ייתכן שבעתיד פשוט ידיחו אותי?” שאל מאסק, כשהוא מוסיף כי שמירה על “שליטה הצבעתית של אמצע ה-20%” תבטיח את השפעתו מבלי להפוך לבלתי ניתן לערעור.

האמירה מרמזת על חישוב אסטרטגי של מאסק — שילוב בין הישרדות תאגידית לביטחון אישי. כיום מחזיק מאסק בכ-13% ממניות טסלה, ירידה מהחזקה קודמת לאחר שמכר מניות למימון רכישת טוויטר (כיום X) בשנת 2022. חבילת התגמול המוצעת, שעל פי הערכות אנליסטים עשויה להגדיל את אחזקתו באופן משמעותי, נתקלה בהתנגדות חריפה מצד חברות הייעוץ ISS ו-Glass Lewis, שקראו לבעלי המניות לדחות אותה.

תגובתו של מאסק הייתה חדה מהרגיל: הוא כינה את החברות “טרוריסטים תאגידיים” והאשים אותן בפגיעה בחדשנות. הרטוריקה הזו, האופיינית לסגנונו הלוחמני, מדגישה את החרדות הגוברות בקרב משקיעים בנוגע לכוח בלתי מרוסן של מנכ”לים בחברות המעצבות את עתיד הטכנולוגיה.

דילמת בעלי המניות: הנהגה חזונית מול ריכוזיות שליטה

המסלול העתידי של טסלה סובב יותר ויותר סביב מערכת האקוסיסטם של הבינה המלאכותית והרובוטיקה שלה — החל מרכבים אוטונומיים ועד לפרויקט ההומנואיד “אופטימוס”. המשקיעים רואים ביוזמות הללו שווקים פוטנציאליים בשווי טריליוני דולרים. עם זאת, הערותיו האחרונות של מאסק מטשטשות את הגבול בין חדשנות תאגידית למינוף אישי.

עבור חלק מהאנליסטים, דבריו של מאסק מזכירים משא ומתן עתיר סיכון. “הוא למעשה קושר את עתיד עסקי הרובוטיקה של טסלה לשליטתו האישית,” אמר משקיע מוסדי המעורב בדיוני בעלי המניות. מהלך זה מציב את דירקטוריון טסלה בעמדה עדינה, הנדרשת לאזן בין חשיבותו של מאסק כחזון מפתח לבין חובת הנאמנות להגן על האינטרסים של בעלי המניות.

ה- CFO של טסלה, ואיבהאב טנאיה, חיזק את קריאתו של מאסק וטען כי ההצעה אינה “חבילת תגמול”, אלא מנגנון חיוני ליציבות. עם זאת, הדברים נאמרו בזמן שטסלה מתמודדת עם שחיקה ברווחיות, תחרות גוברת בשוק הרכבים החשמליים וביקוש מתמתן בעקבות פקיעת ההטבות הפדרליות — מצב ההופך את אמון המשקיעים לשברירי במיוחד.

מה הלאה לעתיד הבינה המלאכותית והממשל התאגידי של טסלה?

השאלה המיידית עבור טסלה היא האם האולטימטום של מאסק ישפיע על בעלי המניות לקראת ההצבעה ב-6 בנובמבר על תוכנית השכר שלו. מעבר להיבטים התדמיתיים, הנושא נוגע בלב הזהות של טסלה: האם היא חברה המונהגת על ידי חדשן חזוני — או חברה שמושפעת יותר ויותר מחששותיו של מייסדה לגבי שליטה?

תוצאת ההצבעה תקבע יותר מאשר את הונו האישי של מאסק. היא תאותת האם טסלה מסוגלת להתפתח לתאגיד עולמי בוגר עם ממשל מוסדי — או שתישאר חברה שבה עתיד הרובוטיקה, הבינה המלאכותית ואפילו ערך המניה תלויים ברמת הנוחות של אדם אחד.