השפעות גלובליות, מציאות מקומית

עליית הריביות בשנים האחרונות הפכה את המימון העסקי לאתגר מרכזי עבור מגזר העסקים הקטנים והבינוניים (SMBs), שהוא עמוד התווך של הכלכלה המקומית והעולמית. בניסיון לרסן את האינפלציה לאחר משבר הקורונה, נקטו הבנקים המרכזיים במדיניות מוניטרית אגרסיבית, ששינתה את פני שוק האשראי תוך זמן קצר. העלות של הלוואות צמחה משמעותית, תנאי האשראי הוחמרו, ובעלי עסקים מוצאים עצמם מול דילמה פיננסית: לשלם יותר, לוותר על מימון – או לסגור את הפעילות.

מגמות הריבית בישראל: מ-0.1% ל-4.75% בתוך שנה

בנק ישראל העלה את הריבית בצורה חדה בין אפריל 2022 למאי 2023, אז הגיעה הריבית לרמה של 4.75% – הגבוהה ביותר מאז 2006. הצעד נועד לבלום את גל האינפלציה שנוצר בעקבות שיבושים בשרשראות האספקה, עליית מחירי הסחורות והוצאות ממשלתיות חריגות. רק ברבעון השני של 2025 החלה רגיעה, כאשר הריבית הופחתה ל-4.25%, ובהמשך ל-4.0%, בעקבות התמתנות הלחצים האינפלציוניים.

על אף המגמה, שיעור הריבית הריאלי נותר גבוה, מה שמקשה על עסקים קטנים לממן פעילות שוטפת או השקעות. הבנקים, מצדם, הפכו זהירים יותר, מצמצמים את מסגרות האשראי ומעלים את דרישות הביטחונות.

הקשר הבינלאומי: הפד, ה-ECB ושוק האשראי העולמי

המהלך בישראל לא התרחש בחלל ריק. בארצות הברית, הפדרל ריזרב העלה את הריבית מ-0.25% בתחילת 2022 לשיא של 5.5% ביולי 2023. באירופה, הבנק המרכזי האירופי (ECB) העלה את הריבית ל-4.0% – הרמה הגבוהה ביותר בגוש האירו מזה שני עשורים.

אמנם ב-2025 החלה מגמה של ירידת ריבית גם בארה״ב (4.5% ביוני 2025), אך רמות הריבית עדיין גבוהות משמעותית לעומת העשור שקדם למגפה. מדיניות זו משפיעה גם על בנקים מסחריים שמחזיקים מקורות מימון מהשווקים הגלובליים – כולל בישראל – וגורמת לייקור אשראי גם בעסקאות מקומיות.

לחץ ישיר על העסקים הקטנים

בעוד חברות ציבוריות ובינלאומיות יכולות לגייס חוב באמצעות שוק ההון או אשראי תאגידי מסחרי, עסקים קטנים ובינוניים תלויים לרוב באשראי בנקאי קצר-טווח. עלייה חדה של ריבית הפריים, שהגיעה לשיא של 6.25% בישראל, שחקה את הרווחיות של עסקים במגזרים כמו מזון, קמעונאות, תיירות ושירותים.

לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, כ-38% מהעסקים בישראל דיווחו כי נתקלו בסירוב לבקשת אשראי, או נדרשו לעמוד בתנאים נוקשים שלא היו נהוגים בעבר. שיעור סגירת העסקים ב-2023 עלה לכ-10.8% לעומת כ-8.6% ב-2019, על רקע הלחץ התזרימי.

גם בארה”ב נרשמה עלייה בשיעור אי-החזר של הלוואות לעסקים קטנים, במיוחד בענפי האירוח, התחבורה והקמעונאות. סקר ה-NFIB מצביע על כך שכ-45% מהעסקים הקטנים רואים ביוקר האשראי איום ממשי על המשך פעילותם.

פתרונות: מה עושים בעולם ומה בישראל?

בארה”ב פועלת ה-SBA (Small Business Administration), גוף ממשלתי שמעניק ערבויות להלוואות לעסקים קטנים דרך תוכניות כמו 7(a) ו-504. בזכות ערבויות אלו, בנקים נוטים להעניק אשראי גם לעסקים בסיכון גבוה יותר.

באירופה, תוכניות דומות מופעלות באמצעות קרנות השקעה ציבוריות, כאשר מדינות כמו גרמניה וצרפת מפעילות גם מנגנוני מענקים, דחיית תשלומים והקלה רגולטורית.

בישראל הוקמו מסלולים בערבות המדינה כבר בזמן הקורונה, אך נתונים מהשנה האחרונה מצביעים על ירידה בהיקף ההלוואות המאושרות. בעלי עסקים רבים מדווחים על תהליך בירוקרטי מורכב, דרישות ביטחונות מחמירות, והיעדר ליווי פיננסי אפקטיבי מצד המדינה או הבנקים.

תחזית לעתיד הקרוב: האם האור בקצה המנהרה מתקרב?

למרות ירידה מתונה בריביות במחצית 2025, התחזיות של רוב הכלכלנים הן לריבית יציבה יחסית, עם ירידות הדרגתיות בלבד. המודל הכלכלי הנוכחי – שבו ריבית נומינלית של 3–4% נחשבת “נורמלית” – משקף שינוי תפיסתי עמוק מהעשור הקודם.

עסקים קטנים ובינוניים יידרשו להסתגל לסביבה של אשראי יקר: חיזוק תכנון פיננסי, גיוון מקורות מימון, ויישום טכנולוגיות חוסכות עלויות יהפכו לצעדים קריטיים להישרדות. לצד זאת, יש מקום לתוכנית ממשלתית מעודכנת, שתתאים למציאות הפוסט-קורונה, ותספק מסלול אשראי נגיש באמת למי שאינו חלק מהשוק המוסדי.