מהלך נוסף במאבק הטכנולוגי: וושינגטון מגבירה את הלחץ על שרשרת האספקה לשבבים

ממשל טראמפ בוחן בימים אלו מהלך דרמטי נוסף במסגרת צעדי ההגבלה על העברת טכנולוגיה אמריקאית לסין. לפי דיווח בלעדי של הוול סטריט ג’ורנל, הממשל שוקל לבטל את ההקלות הרגולטוריות שאפשרו עד כה לחברות כמו סמסונג הדרום־קוריאנית, SK hynix ו־TSMC הטייוואנית, להשתמש בטכנולוגיה אמריקאית במפעלים שבבעלותן בסין – ללא צורך באישורים פרטניים לכל רכיב או מכונה.

מהלך כזה צפוי להשפיע בצורה נרחבת לא רק על שרשראות הייצור, אלא גם על יחסי הסחר בין ארה”ב לבעלות בריתה באסיה. למרות ההבהרות מהבית הלבן כי אין בכוונתם להחריף את המתיחות מול סין, קשה להתעלם מהעיתוי וההשלכות האפשריות של ביטול הפטורים – הן טכנולוגית והן גיאופוליטית.

הסרת ההקלות: חיזוק השליטה על טכנולוגיה אמריקאית

כיום, שלוש ענקיות השבבים – סמסונג, SK hynix ו־TSMC – מפעילות קווי ייצור מתקדמים על אדמת סין, תוך שימוש בציוד אמריקאי ובתוכנה שפותחה בארה”ב. עד כה, זכו החברות הללו לחריגות מההגבלות הקיימות על ייצוא טכנולוגיה אמריקאית – פטורים שאפשרו להן להמשיך בפעילות שוטפת מבלי להוציא אישור פרטני לכל מוצר.

אם יוחלט לבטל את הפטורים הללו, החברות ייאלצו להגיש בקשות פרטניות לייצוא כל רכיב טכנולוגי – תהליך ביורוקרטי מסורבל שעלול לעכב את הייצור, לשבש אספקה גלובלית ולייקר את עלויות הייצור. בנוסף, חברות אלו עלולות לשקול צמצום פעילות בסין והעברת ייצור למדינות אחרות – מהלך שכבר נמצא על הפרק בחלק מהן, על רקע העמקת השסע בין וושינגטון ובייג’ין.

האינטרס האמריקאי: עצירת קפיצת המדרגה של סין בתחום השבבים

מאחורי הצעד נמצאת מטרה ברורה: למנוע מסין גישה בלתי ישירה לטכנולוגיה אמריקאית דרך חברות זרות. למרות שהחברות הדרום־קוריאניות והטייוואניות אינן סיניות – המפעלים שהן מפעילות בסין חשופים להעברת ידע, טכנולוגיה, ולעיתים גם כוח אדם מקומי. מבחינת וושינגטון, זהו “חור” רגולטורי במערך ההגבלות, שהגיע הזמן לסגור.

נוסף על כך, המהלך משתלב במאמץ רחב יותר להבטיח שליטה אמריקאית בשרשרת האספקה העולמית של שבבים. מאז 2022, השקיעה ארה”ב עשרות מיליארדי דולרים בעידוד חברות זרות לפתוח מפעלים מקומיים על אדמתה – מהלך שמכוון להקטין את התלות בסין ובאזורים גיאופוליטיים רגישים.

משמעויות עבור השחקנים המרכזיים: סמסונג, SK hynix ו־TSMC

עבור סמסונג ו־SK hynix, שתי החברות הקוריאניות שתלויות מאוד בייצור DRAM ו־NAND בסין, ביטול הפטור עלול לפגוע ישירות בתפוקות ובגמישות התפעולית. חלק גדול מתשתיות הייצור שלהן נשען על ציוד אמריקאי, וביטול האוטומציה הרגולטורית עלול להשפיע גם על זמינות חלקי חילוף ותחזוקה.

במקרה של TSMC, הפועלת כיום תחת לחצים עצומים מצד גם ארה”ב וגם סין, כל שינוי רגולטורי מהווה תמריץ נוסף להעברת קווי ייצור למדינות כמו יפן, ארה”ב או הודו – תהליכים שכבר הוזנקו, אך טרם הבשילו באופן מלא.

האם מדובר בצעד אסטרטגי או חלק מקמפיין בחירות?

למרות הצהרות רשמיות שהמהלך אינו נועד להחריף את המתח עם סין, קשה להתעלם מההקשר הפוליטי. בעיצומה של מערכת בחירות, ממשל טראמפ מחדד עמדות סביב “עוצמה טכנולוגית” ו”עצמאות ייצור” – מסרים שפונים לקהל בוחרים רחב. בנוסף, המהלך משתלב במדיניות כוללת של ריסון סחר טכנולוגי עם סין – קו מדיניות שהחלה בו ממשלת ביידן והמשיך ממשל טראמפ, תוך שינויים טקטיים.

השפעות פוטנציאליות על השוק הגלובלי

העולם תלוי כיום באופן חסר תקדים בשבבים – לא רק לתעשיות טכנולוגיה, אלא גם לרכב, אנרגיה, בריאות וביטחון. כל עיכוב או חסימה בשרשרת האספקה, במיוחד כאשר הוא פוגע במתקנים מרכזיים בסין, עלול להעלות מחירים, לגרום למחסור ואף להצית מחדש את משברי האספקה שזכורים מימי הקורונה.

לצד זאת, המשקיעים בשוק ההון כבר מגיבים בחשש: מניות סמסונג, SK hynix ו־TSMC סופגות תנודתיות, וחברות אמריקאיות כמו Applied Materials או Lam Research, שמספקות ציוד לייצור שבבים, צפויות להיפגע מצמצום ההקלות.

סיכום: מדיניות סחר טכנולוגית במבחן גלובלי

המהלך של ממשל טראמפ הוא עוד חוליה בשרשרת של צעדים שנועדו לחזק את הריבונות הטכנולוגית של ארה”ב. אך כשמדובר בבעלות של חברות ידידותיות – קוריאה הדרומית, טאיוואן – המורכבות גוברת. האם ארה”ב תצליח לנווט בין האינטרס האסטרטגי שלה לבין שמירה על יחסי סחר עם שותפותיה הקרובות? תשובה לכך תינתן ככל שהצעדים יתורגמו לפעולה – או לביטול.