המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, מספקיות האנרגיה והתבואה הגדולות בעולם; כשלים בשרשראות אספקה; ההתמודדות המתמשכת עם מגפת הקורונה; משבר האקלים; מצבו העגום של שוק ההון – וגורמים נוספים, חברו יחד ויצרו משבר מזון עולמי המשפיע על מאות מיליוני אנשים, בעיקר במדינות מתפתחות.
תכניות סיוע בין לאומיות, כמו אלה של האו”ם ושל ארגונים נוספים, עוזרות במעט אולם ההערכה היא כי כ – 830 מיליון איש ברחבי העולם חווים רעב ממש בימים אלה. מספר בני האדם הנמצאים במצב בו תזונתם אינה מובטחת עלה מ – 135 מיליון בשנת 2019 ל – 345 מיליון כיום. אנחנו בעיצומו של משבר מזון רחב היקף – לאן הוא צפוי להתפתח?

מחירי החיטה עולים

מכיוון שאוקראינה היא אחת מיצואניות החיטה הגדולות בעולם אין זה פלא שהמלחמה שם גרמה ישירות לעליית מחיר החיטה. מצריים היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם, אוכלוסייתה של מצריים מונה כ – 106 מיליון בני אדם והיא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב. כשליש מתושבי מצריים חיים בעוני וכ – 70 מיליון מצרים מסתמכים על לחם שמחירו מסובסד על ידי הממשלה. הלחם במצריים עשוי בעיקר מחיטה מיובאת והממשלה שם מתקשה לשמור על מחירי הלחם ברמה בה היו לפני פרוץ המלחמה באוקראינה. לאחרונה נודע כי הבנק העולמי יעניק למצריים הלוואה בגובה חצי מיליארד דולרים שמטרתה לסייע ברכישת חיטה. זאת לאחר שהממשלה במצריים הודיעה כי ללא סיוע היא תאלץ לצמצם את יבוא החיטה השנתי בכ – 10% (צמצום של כ – 500 אלף טון בשנה). 

הודו מגבילה את ייצוא החיטה

הודו היא יצרנית החיטה השנייה בגודלה בעולם, היא אמנם צורכת את רוב החיטה שהיא מגדלת אולם מספר לא קטן של מדינות, בעיקר מדינות עניות באסיה ובאפריקה, מייבאות חיטה מהודו. הודו התכוונה לייצא השנה כמות שיא של חיטה בהיקף של כ – 19 מיליון טונות אולם המלחמה באוקראינה וגל חום שפקד את הודו גרם לממשלת הודו להוציא תקנות המגבילות את ייצוא החיטה.
ישראל אמנם אינה נתונה בסכנת רעב אולם לאחרונה עיכוב משלוח חיטה מהודו עלול היה לגרום למחסור בחיטה. המשלוח, בן כמה עשרות אלפי טון (הכמות החודשית הדרושה בישראל עבור בני אדם ובהמות), עוכב במשך חודשיים ולבסוף שוחרר.

קושי לממן תכניות סיוע

בדיוק בתקופה בה נדרש סיוע בהיקף הנרחב ביותר המשאבים למימונו מתדלדלים. כך למשל תכנית המזון העולמית של האום (WFP – World Food Program) מסוגלת לספק את צרכי המזון של 152 מיליון איש אולם היא דורשת כ – 22 מיליארד דולרים בשנה כדי לממנה. יש לקחת בחשבון שהמחיר האו”ם נדרש לשלם עבור מזון עלה בכ – 30% מאז שנת 2019 וגם עלות ההובלה התייקרה משמעותית. בתקופה בה הכלכלה העולמית נתונה במשבר קיים פער גדול בין הסכום שניתן לגייס והסכום הנחוץ בפועל. 

גיוס מימון ממגוון מקורות

נציגי תכנית WFP של האו”ם מבהירים כי העולם ניצב בצומת דרכים קריטית. כדי למנוע מאסון הרעב שכבר החל להתפתח לממדים נרחבים הרבה יותר יש צורך לגייס תמיכה מגורמים שונים. לצד תרומות ממשלתיות המהוות את עיקר המימון של ה – WFP חברות במגזר הפרטי יכולות לתמוך אף הן, אם לא כלכלית אז באמצעות סיוע טכני, הענקת שירותים ללא תשלום והעברת ידע. גם אנשים פרטיים יכולים לסייע בתרומות, במיוחד אנשים בעלי ממון רב. סלבריטאים יכולים להגביר את המודעות לבעיה ולסייע בגיוס המשאבים הנחוצים כדי להתמודד עמה. אם לא יצלחו המהלכים לגיוס המשאבים הדרושים המחיר יהיה אבדן חיים אדם וחזרה לאחור של מלאכת פיתוח באזורים נחשלים. 

ראוי לציין כי כ – 60% מן האנשים הרעבים בעולם חיים באזורים המושפעים מעימותים בין מיליציות שונות. המלחמה באוקראינה היא עדות ברורה לאופן בו קונפליקט צבאי מחמיר את משבר המזון בעולם.