יש מי שיגידו שארצות הברית של אמריקה כבר מזמן לא היתה במצב כלכלי רע כל כך. עם חוב לאומי של כמעט 30 טריליוני דולרים, גבוה יותר מזה של ימי מלחמת העולם השנייה. חובות העסקים עומדים על מעל 16 טריליוני דולרים וחובות משקי הבית מוסיפים עוד 16 טריליונים לערימה הבלתי נגמרת של חובות אמריקאים. התוצר התכווץ כמעט ב – 10% במהלך שנת 2020, ושווי משקי הבית נחתך בכ – 6%, בעיקר בשל ירידות ערך בשווי ההשקעות שבידיהם. החוב האמריקאי במונחי חוב תוצר הגיעה בסוף שנת 2020 לערך יוצא דופן – 102%, מה שאומר שהחוב גבוה מהתוצר – והנתון הזה נמצא בעלייה.

על רקע המשקל הכבד הזה על כתפי הממשל האמריקאי החדש, הצליח ביידן ממש לאחרונה לאשר את תכנית הסיוע השאפתנית ביותר שנראתה אי פעם בארצות הברית, הצפויה לעלות לממשל השוקע כ – 1.9 טריליוני דולרים. אם התכנית תצליח “להתניע” את הכלכלה, לאפשר לעסקים ולמשקי הבית לחזור ולהוציא כספים, וייתכן שאלו יהיו 1.9 טריליוני הדולרים הכי חכמים שאמריקה בזבזה אי פעם.

ביחד עם זאת, במציאות שסועה גם מבחינה פוליטית, ברור שיש גם שפע של קולות מתנגדים שגורסים שהתכנית הזו היא רק חבישה זמנית שתיצור עוד לחץ על הכלכלה האמריקאית המאוד לא יציבה בשנת קורונה. אישור התכנית בוצע ברוב זעיר של 220 תומכים אל מול 211 מתנגדים. מה כוללת תכנית הסיוע של ביידן, ואיך היא צפויה להשפיע על הכלכלה האמריקאית, או אפילו על כלכלת העולם?

צ’ק של 1,400 דולר לכל אמריקאי

חלק עיקרי של תכנית הסיוע כולל כחצי טריליון דולרים שיוקצו לתשלומי מענקים לכל אזרח אמריקאי. כך, כל אמריקאי צפוי לקבל המחאה על סך 1,400 דולרים בקרוב. דמי האבטלה המשולמים צפויים לעלות ל – 400 דולרים בשבוע, ודמי האבטלה יעלו. עוד כחצי טריליון דולרים יוקצו לסיוע ומענקים לגופים המנהלים את המדינות השונות בהתמודדות עם הקורונה.

כ – 70 מיליארדי דולרים יוקצו למימון חיסוני קורונה ובדיקות קורונה. בראיונות שנערכו לאחרונה עם נשיא המדינה, ביידן, הוא הבטיח חיסון קורונה לכל אזרח עד הראשון למאי, כחודש וחצי לאחר אישור התכנית, בעוד בינתיים, אין ספק שכמו במדינות אחרות בעולם, גם בארה”ב תכנית החיסונים מקרטעת, בעיקר בשל היצע נמוך ביחס לביקושים. חבילות הסיוע למדינות נועדו בעיקר למימון ההתמודדות המוצלחת עם הוירוס ועידוד תהליך ההתחסנות בכל מדינה מ – 50 מדינות ארה”ב.

מה יקרה עכשיו?

במהלך שנת הקורונה ראינו באופן טבעי ירידה בהוצאות, ירידה בפעילות העסקית ועלייה במובטלים באמריקה, כמו גם במרבית מדינות העולם. החובות הלאומיים של המדינות תפחו והכלכלה התכווצה.

תכנית הסיוע של ביידן צפויה להשפיע באופן דרמאטי ומיידי. שיעור ניכר של משקי הבית האמריקאיים יצליחו לכסות לפחות חלק מהחובות שלהם והכנסתם תעלה. עסקים יקבלו מענקים ואפשרויות חדשות להלוואות מה שצפוי לשנות את היקפי הייצור וההיצע. אין ספק שהתכנית השאפתנית (והיקרה) תשלח מיליוני אמריקאים שהצטמצמו בשנה האחרונה בחזרה אל השוק, שעלול למצוא את עצמו בפעילות יתר. ייתכן ש”יריית ההתחלה” הזו שמספק ביידן, בעלות גבוהה מאוד אגב, לכל משק בית באמריקה, תעשה בדיוק את מה שנועדה לעשות ותאפשר חזרה של הלקוחות והיצרנים אל המשק על מנת לאזן אותו. אבל מה יקרה אם השינוי יהיה מהיר מידי, חזק מידי, לוהט מידי?

הסכנה: מעורבות של הפד, העלאת הריבית, אינפלציה

בכל יציאה מחוסר איזון, של ארגון קטן כמו גם של המדינה החזקה בעולם, החזרה לאיזון היא בדרך כלל תהליך ארוך שחשוב לנהל אותו בסבלנות. גם “זריקת האומץ” הזו של ביידן, שתשפיע עמוקות על המשק ללא ספק, היא לא סוף התהליך של חזרת המשק האמריקאי לאיזון, ואפילו אולי רחוק מאוד מזה, עם רמת חוב לאומי גבוהה כל כך. השאלה שמתנגדי התכנית שואלים את עצמם, היא האם ייתכן מצב של יותר מידי סיוע? במקרה כזה, ביקושים גבוהים כתוצאה מזריקת המרץ של חבילת הסיוע, יובילו לעליות מחירים ולניסיון התערבות של הפדרל רזרב, כנראה בצורה העלאת הריבית. הסכנה מהתחלת תהליך של אינפלציה (עליית מחירים מתמשכת) במצב של חוסר איזון עלול, כנראה בסבירות נמוכה, להחריף את האיזון הכלכלי בארה”ב ולהרחיק את הממשל מאותה נקודת שיווי משקל שכולם מנסים להגיע אליה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר