השפעת הפסיכולוגיה על החלטות השקעה: איך להימנע מהטיות?

איך פסיכולוגיה משפיעה על החלטות השקעה?

בעולם ההשקעות, בו נתונים וניתוחים שולטים לכאורה, קל לשכוח את הכוח העצום של הפסיכולוגיה האנושית. שוק ההון, על אף היותו מבוסס על מספרים וגרפים, מונע בסופו של דבר על ידי אנשים – עם רגשות, פחדים ותקוות. הבנת ההשפעה הפסיכולוגית על קבלת החלטות השקעה היא קריטית להצלחה בשוק תחרותי זה.

החלטות השקעה רבות מתקבלות תחת לחץ, בין אם מדובר בתנודתיות בשוק או בפחד להחמיץ הזדמנות. במצבים כאלה, הרגש גובר לא פעם על ההיגיון, והמשקיעים עלולים לקבל החלטות אימפולסיביות שאינן מבוססות על ניתוח מעמיק. הפסיכולוגיה האנושית משפיעה על האופן בו אנו תופסים סיכונים, מגיבים להפסדים ומתמודדים עם אי ודאות.

משקיעים רבים חווים את ההשפעה הזו על בשרם, כאשר הם מוצאים את עצמם פועלים בניגוד לאסטרטגיה המקורית שלהם, מונעים על ידי פחד או תאווה. הבנה מעמיקה של ההטיות הפסיכולוגיות הנפוצות יכולה לסייע למשקיעים לזהות את המוקשים הללו ולפעול בצורה רציונלית יותר.

למה כולם עושים את אותו הדבר? מנטליות העדר בהשקעות

אחת ההטיות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר בעולם ההשקעות היא מנטליות העדר. תופעה זו מתרחשת כאשר משקיעים נוטים לפעול על פי מה ש”כולם עושים”, מבלי לבחון את הנתונים בעצמם או להבין את ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי תנועה כזו או אחרת. במילים אחרות, במקום לקבל החלטות עצמאיות, הם מצטרפים לעדר, מתוך מחשבה שכוחו של הרוב יגן עליהם.

מנטליות העדר יכולה להיות מסוכנת מאוד, במיוחד כאשר היא מובילה ליצירת בועות שוק. דוגמה קלאסית לכך היא בועת הדוט.קום בסוף שנות התשעים. משקיעים רבים נסחפו אחר ההתלהבות מחברות האינטרנט, מבלי לבחון את המודלים העסקיים שלהן או את יכולת הרווחיות שלהן. כתוצאה מכך, מחירי המניות של חברות אלה עלו באופן דרמטי, עד שהבועה התפוצצה והותירה משקיעים רבים עם הפסדים כבדים. במקרים כאלו, רוב הפעולה נבעה ממעקב עיוור אחר תחושת ההזדמנות, ולא מניתוח אמיתי של שווי החברות או התחזיות העסקיות.

הסכנה במנטליות העדר היא שהיא עלולה להוביל להחלטות לא רציונליות, המבוססות על פחד או תאוות בצע ולא על ניתוח מעמיק של השוק. כאשר משקיעים פועלים מתוך פחד להחמיץ הזדמנות (FOMO), הם עלולים לקנות מניות במחירים מופקעים, רק כדי לגלות שהם רכשו אותן בשיא הבועה.

הדרך להימנע ממנטליות העדר היא על ידי ביצוע מחקר עצמאי ואובייקטיבי ככל האפשר, או לחלופין הסתמכות על ניהול השקעות מקצועי שמנטרל את הפיתוי ללכת עם הזרם. משקיע עצמאי צריך לבחון את הנתונים בעצמו, להבין את הסיכונים והסיכויים, ולקבל החלטות בהתאם לאסטרטגיית ההשקעה שלו. הסתמכות על ניהול השקעות מקצועי יכולה לסייע למשקיע לקבל החלטות רציונליות יותר, מכיוון שמנהל ההשקעות פועל על פי ניתוח מעמיק של השוק ולא על פי רגשות או תחושות בטן.

כשהפסד מרגיש גרוע יותר מרווח – שנאת הפסד

הטיה פסיכולוגית משמעותית נוספת המשפיעה על החלטות השקעה היא שנאת הפסד. תופעה זו מתארת את הנטייה האנושית להרגיש את הכאב של הפסד בעוצמה רבה יותר מאשר את ההנאה של רווח זהה. במילים אחרות, הפסד של 100 שקלים יגרום ליותר צער מאשר רווח של 100 שקלים יגרום לשמחה.

שנאת הפסד משפיעה באופן משמעותי על האופן בו משקיעים מקבלים החלטות. היא יכולה לגרום להם להיות שמרניים מדי, להימנע מסיכונים גם כאשר הם עשויים להניב תשואות גבוהות יותר, או לחלופין, לקחת סיכונים גדולים מדי בניסיון נואש להימנע מהפסד. התחושה הזו גורמת למשקיעים רבים להחזיק בפוזיציות מפסידות זמן רב מדי, בתקווה שהן יתאוששו, במקום לקבל את ההפסד ולנוע הלאה.

אחת ההשלכות הנפוצות של שנאת הפסד היא “אפקט המכירה”. משקיעים רבים נוטים למכור מניות מרוויחות מוקדם מדי, כדי להבטיח את הרווח, אך נמנעים ממכירת מניות מפסידות, בתקווה שהן יתאוששו. כתוצאה מכך, הם מחמיצים את הפוטנציאל להרוויח יותר מהמניות המרוויחות, וממשיכים להפסיד כסף על המניות המפסידות. משקיעים מנוסים מבינים שהפסדים הם חלק בלתי נפרד מהמשחק, ושלעיתים דווקא פעולה נחרצת של מכירה בזמן יכולה לחסוך הפסדים גדולים יותר בהמשך.

כדי להתמודד עם שנאת הפסד, חשוב להבין את ההטיה הזו ולהיות מודעים להשפעתה על קבלת ההחלטות. הצבת גבולות ברורים מראש, כדוגמת נקודות עצירת הפסד (סטופ-לוס), עשויה להפוך את ההחלטה לאוטומטית ולנטרל את הרגש ברגעים קשים. כמו כן, חשוב לזכור שהשקעות הן לטווח ארוך, ושמטרת העל היא להשיג תשואה חיובית לאורך זמן, גם אם זה כרוך בהפסדים קצרי טווח. למידע נוסף, ניתן לקרוא על השפעת הפסיכולוגיה על החלטות השקעה.

התחושה שאני יודע יותר מכולם – ביטחון-יתר

הטיה נוספת אשר משפיעה באופן משמעותי על החלטות ההשקעה היא ביטחון-יתר. הטיה זו מתבטאת בתחושה מוגזמת של משקיעים לגבי היכולות שלהם, הידע שלהם והדיוק של התחזיות שלהם. במילים אחרות, משקיעים בעלי ביטחון-יתר נוטים להאמין שהם יודעים יותר ממה שהם באמת יודעים, ושהם מסוגלים לנצח את השוק.

ביטחון-יתר יכול לנבוע ממגוון גורמים, כגון הצלחות קודמות בהשקעות, ידע טכני מעמיק או תחושת שליטה מוגזמת במצב. כאשר משקיע מצליח פעם או פעמיים, קל לו לחשוב שהוא “פיצח את השיטה” ולהתחיל לקחת סיכונים מוגזמים, לסחור באופן אגרסיבי או לזלזל בצורך בגיוון ובאיזון בתיק. התחושה הזו מחמיאה מאוד, אך היא עלולה להוביל לטעויות חמורות.

אחת ההשלכות של ביטחון-יתר היא נטייה לקחת סיכונים גדולים מדי. משקיעים בעלי ביטחון-יתר נוטים להשקיע סכומים גדולים מדי בהשקעות בודדות, מבלי לפזר את הסיכון בצורה נכונה. הם גם נוטים לסחור בתדירות גבוהה יותר, מתוך אמונה שהם יכולים לנצל תנודות קצרות טווח בשוק. עם זאת, מחקרים מראים שסוחרים בתדירות גבוהה נוטים להשיג תשואות נמוכות יותר מאשר משקיעים לטווח ארוך.

בנוסף, ביטחון-יתר עלול לגרום למשקיעים להתעלם ממידע סותר או מאזהרות מפני סיכונים פוטנציאליים. הם נוטים להיות שבויים בקונספציה שלהם, ולא מוכנים לשקול נקודות מבט אחרות. משקיע שקול ישמור על ענווה, יחפש נקודות מבט נוספות, וישתמש באסטרטגיה ברורה כדי לא להיסחף אחר תחושת העליונות.

כדי להתמודד עם ביטחון-יתר, חשוב להיות מודעים להטיה הזו ולנסות להעריך את היכולות שלנו בצורה אובייקטיבית. תוכנית השקעה יציבה ומוגדרת מראש, בשילוב עם ניהול רגשי נכון, עשויים להקטין את הנזק שנגרם מהטיה זו. כמו כן, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע ולשמוע דעות נוספות לפני קבלת החלטות השקעה חשובות.

כשהאמת לא נוחה – הטיית אישוש

הטיית האישוש היא הנטייה שלנו לחפש ולאתר מידע שתומך באמונות הקיימות שלנו, תוך התעלמות או הפחתת חשיבות של מידע שסותר אותן. הטיה זו משפיעה רבות על האופן שבו משקיעים מקבלים החלטות, שכן היא עלולה להוביל להערכה לא מאוזנת של סיכונים וסיכויים.

הטיית האישוש פועלת על הרצון הפנימי שלנו להאמין שמה שאנחנו חושבים – גם נכון. לכן אנחנו מחפשים מידע שמחזק את הדעה שכבר גיבשנו, ומתעלמים ממידע שסותר אותה. כך נוצרות בועות חשיבה, שבהן משקיעים נחשפים רק לקולות שתומכים בהשקעה מסוימת ומתעלמים מאזהרות או תחזיות שליליות. לדוגמה, משקיע שמאמין שמניה מסוימת תעלה יחפש חדשות חיוביות על החברה ויתעלם מחדשות שליליות, גם אם הן משמעותיות יותר.

הסכנה בהטיית האישוש היא שהיא עלולה להוביל להחלטות השקעה גרועות, המבוססות על מידע חלקי ומגמתי. משקיעים שסובלים מהטיית אישוש עלולים להעריך יתר על המידה את הסיכויים להצלחה ולהמעיט בסיכונים הפוטנציאליים.

זיהוי ההטיה הזו דורש מודעות עצמית גבוהה ויכולת לשאול: “האם יש כאן משהו שאני לא רואה?” חיפוש מכוון של מידע מנוגד, ושיחה עם אנשי מקצוע או עם משקיעים שמחזיקים בדעה שונה, יכולים לעזור להרחיב את הפרספקטיבה ולקבל החלטה טובה יותר. חשוב לבחון את כל הזוויות, גם אם הן לא תואמות את האמונות שלנו, כדי לקבל תמונה מלאה ואובייקטיבית של המצב.

כשעבר לא רלוונטי ממשיך להשפיע – הטיית עיגון

הטיית עיגון היא הטיה קוגניטיבית שבה אנשים מסתמכים יתר על המידה על פיסת המידע הראשונה שהם מקבלים (ה”עוגן”) כאשר הם מקבלים החלטות, גם אם מידע זה אינו רלוונטי או מדויק. הטיה זו משפיעה גם על החלטות השקעה, ולעיתים קרובות גורמת למשקיעים לקבל החלטות לא רציונליות.

הטיית עיגון מתייחסת לכך שאנחנו נוטים להיצמד לנקודת ייחוס מסוימת – כמו מחיר קנייה של מניה או תחזית ישנה של אנליסט – גם כאשר היא כבר איננה רלוונטית. לדוגמה, כאשר משקיע רואה שמניה שהוא רכש ירדה מערכה, הוא עלול להתעקש להחזיק בה עד שתחזור ל”ערך הקודם”, גם אם כל הסימנים מצביעים על כך שזה כבר לא יקרה. הוא מעגן את ההחלטה שלו למחיר הקנייה המקורי, ומתקשה לקבל את העובדה שהמניה ירדה מערכה באופן קבוע.

הסכנה בהטיית עיגון היא שהיא עלולה למנוע ממשקיעים לקבל החלטות מושכלות המבוססות על נתונים עדכניים. הם עלולים להחמיץ הזדמנויות השקעה טובות יותר, או להמשיך להפסיד כסף על השקעות גרועות.

הדרך להשתחרר מהעוגן הפסיכולוגי הזה היא לעדכן תדיר את הערכות השווי והציפיות, ולהתבסס על נתונים עדכניים ולא על עבר שהפך ללא רלוונטי. חשוב לבחון את ההשקעות שלנו באופן קבוע, ולהעריך אותן מחדש על סמך המידע העדכני ביותר, ולא על סמך מחיר הקנייה המקורי או תחזיות ישנות.

פחד ותאווה – לא בדיוק יועצי השקעות טובים

רגשות עזים כמו פחד ותאוות בצע הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, אך הם עלולים להיות יועצי השקעות גרועים במיוחד. רגשות אלו משפיעים רבות על ההתנהגות של משקיעים, במיוחד ברגעי קיצון בשוק.

פחד ממפולת או רצון לרווח מהיר יכולים לדחוף לפעולות אימפולסיביות, שלרוב מזיקות יותר ממועילות. לדוגמה, כאשר השוק חווה ירידות חדות, משקיעים רבים פועלים מתוך פאניקה ומוכרים את המניות שלהם בהפסד, רק כדי לגלות שהשוק התאושש זמן קצר לאחר מכן. מצד שני, כאשר השוק חווה עליות חדות, משקיעים רבים פועלים מתוך תאוות בצע וקונים מניות במחירים מופקעים, רק כדי לגלות שהם רכשו אותן בשיא הבועה.

הבעיה ברגשות היא שהם גורמים לנו לקבל החלטות לא רציונליות, המבוססות על תחושות בטן ולא על ניתוח מעמיק של השוק. הם גם גורמים לנו להיות פחות סובלניים לסיכון, ולפעול בצורה שמרנית מדי או אגרסיבית מדי.

מי שמכיר את סיבולת הסיכון האישית שלו, ויודע כיצד הוא נוטה להגיב ללחצים, יוכל להתאים את מבנה ההשקעות כך שיאפשר לו להישאר רגוע גם בתקופות תנודתיות. השקעה סולידית, עם פיזור רחב וסיכון מותאם אישית, עשויה להיות המתכון הנכון לשקט נפשי ולתשואה סבירה לאורך זמן. חשוב לזכור שהשקעות הן לטווח ארוך, ושהמטרה היא להשיג תשואה חיובית לאורך זמן, ולא להגיב לכל תנודה קצרת טווח בשוק.

כותרת ראשית של אתרי חדשות – לא בסיס לאסטרטגיה

הטיה אקטואלית היא הנטייה להתמקד מדי באירועים עכשוויים ולהעניק להם משקל מוגזם בהחלטות השקעה. כך למשל, משקיע עלול למכור מניות בגלל ירידה בעקבות מלחמה או נתון מאקרו שלילי, מבלי להבין שמדובר באירוע זמני שבטווח הארוך כמעט ואינו משנה את התמונה.

הסכנה בהטיה זו היא שהיא עלולה להוביל להחלטות אימפולסיביות המבוססות על רעשי רקע ולא על ניתוח מעמיק של השוק. השקעה נכונה דורשת ראייה רחבה, ניתוח של מגמות ולא רק של כותרות, והבנה שהשוק מגיב בטווח הקצר אך מתאזן לאורך זמן. לכן, חשוב לא לבסס אסטרטגיית השקעה על כותרות ראשיות, אלא על מחקר מעמיק וארוך טווח.

המודעות הפסיכולוגית ככלי השקעה

בסופו של דבר, כדי להפוך למשקיעים טובים יותר, אנחנו צריכים להפוך קודם כל למבינים טובים יותר של עצמנו. הכרה בהטיות הפסיכולוגיות שמכתיבות את התנהגותנו, והתמודדות פרקטית איתן, מאפשרות לפעול בצורה שקולה יותר ולבנות אסטרטגיית השקעה שעומדת במבחן הזמן.

שימוש בליווי מקצועי אינו רק דרך להיעזר במומחיות – אלא גם אמצעי להפחית את ההשפעה של ההרגלים האישיים שלנו, ולתת מקום לניתוח רציונלי, מחושב ונקי מרגש ככל האפשר. מודעות עצמית והכרה בהטיות הפסיכולוגיות הן כלי חיוני לכל משקיע המעוניין להצליח בשוק ההון.