רק אמש ראינו בפעם השנייה עשרות אלפי ישראלים מגיעים להפגין בשל המהלכים הצפויים של ממשלת ישראל ה – 37, בעיקר בנוגע לרפורמה במערכת המשפט. אולם הרפורמה הצפויה תשפיע, כפי הנראה, גם על שוק ההון ועל היציבות הכלכלית של ישראל. לאחרונה התנסחו הנגידים לשעבר פרופסור קרנית פלוג ופרופסור יעקוב פרנקל בחשש רב בנוגע להשפעות על שוק ההון בעקבות הרפורמה במערכת המשפט, ואלו הם עיקרי הדברים.

השגשוג הכלכלי של ישראל עלול להיות בסכנה

בשנים האחרונות הציגה מדינת ישראל יציבות מפתיעה, ואפילו שגשוג, לאורך שנים תנודתיות וקשות בשווקי ההון בעולם. גם לאורך שנות הקורונה וגם לאחריהן, מדינת ישראל משכה אליה משקיעים זרים, היתה ה”יצרנית” הבולטת בעולם של חדי קרן (חברות סטארט אפ שמגייסות סכום של מעל מיליון דולרים בפרק זמן קצר), והציגה סביבת השקעות אטרקטיבית. גם דירוג האשראי של מדינת ישראל עלה לפי שלוש חברות הדירוג המובילות S&P, פיץ’ ומודי. האטרקטיביות של ישראל כסביבה למשקיעים זרים הכניסה כספים רבים של משקיעים למדינה והיתה זרוע משמעותית ליציבות ולשגשוג הכלכלי. 

הניהול המדיני, היציבות במדינה ושוק ההון המקומי הם כלים שלובים 

לאורך ההיסטוריה, ראינו מקרים רבים של הורדה בדירוג האשראי, פגיעה ביציבות הפיננסית ובריחה של משקיעים ממדינות שהציגו חוסר יציבות של גופים מוסדיים. אפילו נציגים מטעם חברת הדירוג S&P סיפרו בראיון כי היחלשות של מוסדות מרכזיים במדינה תשפיע על דירוג האשראי שלה. ראינו את ההשפעה של יציבות הממסד המשפטי על שוק ההון רק בשנים האחרונות במדינות כמו הונגריה, טורקיה, ופולין.

מה עלול לקרות?

משקיעים מחפשים שוק יציב ובטוח לביצוע השקעות, באופן כללי ובפרט כאשר במדובר בהשקעות זרות. הפגיעה ביציבות מערכת המשפט עלולה להשפיע גם על דירוג האשראי של ישראל וגם על האטרקטיביות שלה כלפי משקיעים חיצוניים ובכך לפגוע באטרקטיביות של שוק ההון, להקשות על גיוסים והנפקות, להשפיע על גובה הריבית במשק, לצמצם את ההכנסות במדינה ממשקיעים, ולהפחית את הנטייה של משקיעים מקומיים וזרים להשקיע בשוק ההון הישראלי. 

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.