במהלך השנים האחרונות, המערכת הפיננסית בישראל עברה שינויים משמעותיים, שמקורם בשילוב של גורמים מקומיים, גלובליים וטכנולוגיים. התמורות הללו משקפות מעבר משיטות עבודה בנקאיות מסורתיות למערכת פיננסית מגוונת ותחרותית יותר. חלק מהשינויים הם טבעיים, חלקם רגולטוריים, וחלקם תוצאה של האצה טכנולוגית שהשפיעה באופן משמעותי על אופן פעילותם של שחקנים דוגמת בנק הפועלים, בנק לאומי, ובנק דיסקונט. הסביבה הפיננסית היום שונה באופן ניכר מהמציאות שהייתה נהוגה בעבר, והמגמות הנוכחיות מעידות כי המערכת צפויה להמשיך ולהתפתח בקצב מואץ בשנים הקרובות. עם זאת, רבות מהרפורמות שבוצעו עדיין נמצאות בתהליך הטמעה, והשלכותיהן המלאות טרם התבררו. לכן, נדרשת גישה זהירה ומעמיקה על מנת להבין את התמורות ולבחון את השפעתן על הכלכלה הכללית.

כניסת שחקנים חדשים והשפעתם על השוק

אחד מהשינויים הבולטים במערכת הפיננסית בישראל הוא כניסת שחקנים חדשים לשוק, שעד לאחרונה היה כמעט בלעדי לבנקים ולגופים מוסדיים. בעשור האחרון, צעדים רגולטוריים שנועדו לעודד תחרות אפשרו את צמיחתה של מערכת מגוונת יותר, הכוללת לא רק בנקים מסורתיים אלא גם גופים פיננסיים חדשים, לרבות בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות והבנק הדיגיטלי החדש One Zero. שינוי זה מקביל למגמות בשוק האמריקאי, שבו לצד בנקים גדולים כמו JPMorgan Chase, Bank of America ו-Citigroup, פועלים גם מוסדות פיננסיים אלטרנטיביים.

למרות העלייה במספר השחקנים החדשים, הבנקים המסורתיים בישראל ממשיכים לשמור על עמדת כוח, בין היתר הודות ליציבות שהפגינו במשברים פיננסיים עולמיים. דוגמה מובהקת לכך היא עמידותם של בנק הפועלים ובנק לאומי במהלך משבר 2008, כאשר ישראל לא נזקקה להתערבות ממשלתית ישירה בניגוד לרבות מהמדינות המפותחות.

טיפול בבעיה של ריכוזיות גבוהה במערכת הבנקאית

למרות היציבות המרשימה, המערכת הבנקאית בישראל סובלת מרמת ריכוזיות גבוהה, עם חמישה בנקים – הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי – השולטים בכ-95% מהפעילות הבנקאית. מבנה זה מזכיר את המצב בעבר בארצות הברית, שם שלטו מספר קטן של בנקים גדולים עד לרפורמות מאסיביות שהובילו לפתיחת השוק.

רפורמת בכר ב-2005 הובילה לפיצול חלק מהפעילות הפיננסית של הבנקים בישראל, אך למרות מהלכים אלה, נותרה מערכת ריכוזית יחסית. הממשלה והרשויות הרגולטוריות ממשיכות לקדם רפורמות שמטרתן להקטין את הריכוזיות, בדומה למהלכים שהובילו בארצות הברית להפרדת פעילות הבנקים הגדולים בעשורים קודמים.

צעדים רגולטוריים לשיפור התחרות במערכת הבנקאית

על רקע האתגרים, רשות הפיקוח על הבנקים ורשות התחרות נקטו בשורה של צעדים, ובהם הקמת בנקים דיגיטליים כמו One Zero, עידוד כניסת גופים חוץ-בנקאיים, הפרטת בנק הדואר, ואפילו פתיחת מערכת הסליקה הבנקאית לגופים חיצוניים. ההשקה של רפורמת המעבר המהיר בין בנקים ב-2021 יצרה לראשונה דינמיקה חדשה בשוק, תוך שחיקה מסוימת בכוחם של הבנקים הגדולים, במיוחד במגזרי האשראי הצרכני והמשכנתאות.

מהלכים אלו מקבילים לצעדים שננקטו בארצות הברית בשנים האחרונות, כאשר הרגולטורים, בדגש על הפדרל ריזרב ורשות הפיקוח על הבנקים האמריקאית (OCC), ניסו לייצר מערכת פתוחה יותר, שבה לצידם של בנקים מסורתיים כמו Wells Fargo ו-Goldman Sachs, פועלים גם בנקים דיגיטליים כמו Ally Bank ו-Chime.

המערכת הפיננסית בארצות הברית והשפעתה על המודל הישראלי

המערכת הפיננסית האמריקאית, הנשענת על עמודי תווך כמו JPMorgan Chase, Bank of America, Citigroup וGoldman Sachs, ממלאת תפקיד דומיננטי בשווקים העולמיים ומהווה מקור השראה ומודל לחיקוי עבור ישראל. האופן שבו הפדרל ריזרב ניהל את המשברים הפיננסיים של 2008 ושל מגפת הקורונה – באמצעות צעדים כמו הורדת ריבית חדה, הקלות כמותיות ורכישת נכסים – השפיע על אופן ניהול המדיניות המוניטרית בישראל על ידי בנק ישראל.

עם זאת, קיימים הבדלים מהותיים: בעוד שבארה”ב קיימת הפרדה מבנית מובהקת בין בנקים להשקעות (Investment Banks) לבנקים קמעונאיים, בישראל המערכת הבנקאית מתאפיינת באינטגרציה רחבה יותר של שירותים באותן ישויות. יתרה מזו, עוצמתם של השחקנים האלטרנטיביים בארצות הברית גדולה משמעותית, עם פריחת מוסדות פינטק כדוגמת Stripe, Square ו-Robinhood – מגמה שעדיין נמצאת בחיתוליה בישראל.

סיכום: מבט לעתיד

המערכת הפיננסית בישראל ניצבת בנקודת מפנה משמעותית. מחד, היא נהנית מיציבות פיננסית חזקה, רגולציה אחראית ורמת חדשנות הולכת וגדלה; מאידך, היא מתמודדת עם אתגרים מתמשכים של ריכוזיות, תחרות מוגבלת ואיומים טכנולוגיים גלובליים. השוואה למערכת האמריקאית מלמדת כי חיזוק התחרות, עידוד שחקנים חדשים ושמירה על רגולציה חכמה – הם המפתחות להבטחת מערכת פיננסית גמישה, עמידה וחדשנית שתוכל לתמוך בצמיחה כלכלית ארוכת טווח.