בשנת 2006 נסחר הדולר האמריקאי תמורת כמעט 5 ₪. ביולי 2008, בעקבות משבר הסאב פריים, הגיע מחיר הדולר ביחס לשקל לשפל של פחות מ – 3.3 שקלים, אולם לאחר מכן מחיר הדולר ביחס לשקל התאושש ובמרץ 2009 היה שער הדולר כ – 4.3 ₪. מאז ועד היום, שער הדולר צולל ביחס לשקל ובשנה האחרונה איבד שער הדולר אל מול השקל כ – 4%.

במהלך ינואר השנה (2022) רכש בנק ישראל מאות מיליוני דולרים. במהלך שנת 2021 רכש בנק ישראל באופן מצטבר מעל 30 מיליארדי דולרים, שעליהם כפי שאפשר להבין הפסיד הבנק סכומים ניכרים בשל ירידת מחיר הדולר אל מול השקל. על פי נתוני בנק ישראל, יתרות המט”ח בסוף ינואר 2022 בבנק ישראל עומדות על סכום של כ – 208 מיליארדי דולרים, עם קיטון בסכום המוחזק של כמעט 4 מיליארדי דולרים, עקב שיערוך המטבע (או במילים אחרות, הפסדים כתוצאה מירידות ערך). מעניין לציין כי בינואר 2021 עמדו יתרות המט”ח של בנק ישראל על סכום של כ – 179 מיליארדי דולרים בלבד, מה שמלמד כי היתה עליה ביתרות המט”ח בשנה האחרונה של מעל 16%.

בנק ישראל רוכש דולרים במיליארדי שקלים בכל חודש, והסיבה היא ניסיון הבנק לעצור את היחלשות הדולר מול השקל, בסביבה שבה השקל מתייסף גם אל מול סל המטבעות הגלובלי (מאז תחילת שנת 2022 השקל מול סל המטבעות התייסף ביותר מ – 4%) לעומת הפגיעות של הדולר האמריקאי, וירידות השערים שלו גם מול מטבעות מובילים אחרים בעולם (מאז מאי 2020 איבד הדולר כמעט 5% אל מול האירו, למשל). לשם ההשוואה, התל”ג של מדינת ישראל עומד, נכון להיום, על סכום של כ – 402 מיליארדי דולרים. האחזקות של בנק ישראל בדולרים הן בשיעור של כמחצית מכלל התל”ג במדינה.

הירידה בשער הדולר פוגעת בתעשייה הישראלית

ברור שגם אל מול הכלכלה האמריקאית שמנסה להתייצב לאחר שנתיים של שינויים דרמטיים והתערבות מוניטרית מרחיקת לכת, גם בתקופת הסגרים והקורונה וגם בשנה האחרונה בתקופת ההתאוששות, שחיקה של הדולר אל מול השקל תפגע באיזון, העדין יש לומר, של המשק הישראלי בימי פוסט קורונה. מה שהמשק הישראלי רואה מולו הוא לא המצב האובייקטיבי של המשק האמריקאי אלא היחס בין מחיר הדולר למחיר השקל, כשלאור היציבות בשוק הישראלי, נתוני האינפלציה שנמצאים בשליטה, היכולת לספק אנרגיה באופן עצמוני כך שישראל לא הושפעה ממשבר האנרגיה העולמי, וגודל המדינה שמשפיע על חומרת ההשפעה של קשיים במערך התובלה והאספקה – השקל הישראלי פשוט עושה חייל.

אבל שיעורי הייבוא והייצוא בישראל הם משמעותיים, ומחירי המוצרים והשירותים המגיעים משווקים אחרים נפגעים כאשר שער הדולר נמצא בירידה. למעשה, במהלך שנת 2021 זינק הייצוא הישראלי בכ – 24% ביחס לייצוא ב – 2020, והייסוף של השקל אומר מבחינת יצואנים שוק קשה יותר ורווחי פחות, עם מחירי ייצור מקומיים גבוהים ושחיקה במחירי המכירה של מוצרים לאור ירידות בשערי המט”ח.

הירידה בשער הדולר נבלמת, והמאמץ הוא לשמור על יציבות

בנק ישראל רוכש מיליארדי דולרים על מנת לייצר מראה שווא של ביקושים עודפים לדולר ולשמור על שער הדולר ביחס לשקל ברמות מאוזנות. אלמלא היה בנק ישראל רוכש דולרים, אין ספק ששער הדולר ביחס לשקל כבר היה יורד אל מתחת המחיר של שלושה שקלים. ירידה כזו בשער הדולר היתה גוררת גל של תגובות בשוק ההון, בתעשייה, בייצור, בייצוא ובייבוא ומתניעה תהליך של יציאה מאיזון עם התחזקות של סקטורים מסויימים ופגיעה משמעותית למשל בסקטור המוצרים המיוצאים למדינות דולריות. מאידך, ברור לכולם שבנק ישראל לא יוכל להמשיך ולרכוש דולרים במיליארדי שקלים עד כדי אחזקות ענק של דולרים על חשבון האזרח הישראלי. כפי הניראה, התקווה היא לאיזון מחיר הדולר לצד איזון הכלכלה האמריקאית, אולי בעקבות העלאת הריבית הצפויה במרץ, ובלימת תהליך ירידת שער הדולר אל מול השקל בעתיד הקרוב.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.