שנת 2021 היתה שנת השחרור של העולם מנגיף הקורונה. לצד חזרה לעבודה, התאוששות של שוק הנופשים והטיסות, ועלייה בביקושים – ראינו גם את שוק ההון מזנק החל מסוף הרבעון הראשון של 2020, רבעון בו מרבית מוצרי ההשקעה בשוק ההון במדינות העולם צללו, לכדי תיקון מחירים והרבה יותר מזה. אבל לקראת סוף שנת 2021 שמענו את נגיד הבנק המרכזי של אמריקה, הוא הפדרל ריזרב מדבר על צעדים מרסנים למניעת מיתון ואינפלציה, בבריטניה לא המתינו ודיברו אלא ביצעו העלאת ריבית ראשונה כבר בסוף אותה שנה. אנחנו בתחילת הרבעון השני של שנת 2022 ומדינות העולם המערבי מתמודדות לא רק עם אינפלציה שנובעת מעליות מחירים כתוצאה מביקושים גבוהים לאחר תקופות הסגרים והבידודים, אלא גם מהשפעות לכיוון של מיתון כתוצאה מגורמים גיאופוליטיים נוספים כמו המחסור בנפט וגז שגורם למשבר אנרגיה במימדים הרי אסון, המשברים בשרשראות התובלה והאספקה, וכמובן – המלחמה בין רוסיה ואוקראינה שמבחינת תיקי ההשקעות אנחנו מרגישים את השפעותיה בעיקר במחירי הנפט והגז ובמחירי הסחורות והתבואות בפרט. 

יצאנו לבדוק – איך מתמודדות מדינות העולם עם האינפלציה ומה צפוי בשווקי ההון השונים ברחבי העולם לאור ההשפעות העולמיות לכיוון של מיתון?

ארה”ב – אינפלציה בשיא של 40 שנה

במרץ השנה (2022) הגיעה האינפלציה בארה”ב לשיא שלא נראה כמותו מאז שנת 1981 – מעל 8.5%. האינפלציה ניזונה מהנסיקה במחירים של מוצרי מזון וחומרי גלם כמו גם בעליית המחירים המטאורית בתחום האנרגיה – על אף שארה”ב הגדילה באופן משמעותי הן את הייצור והן את הייצוא של גז נוזלי למדינות אירופה. מדד המחירים האמריקאי זינק במרץ ב – 8.5% במונחים שנתיים, וכלכלנים רבים מדברים על האטה ומיתון ועל הגדלת הרכיבים הדפנסיביים בתיק ההשקעות האמריקאי. בין השאר, ההמלצות הן לבחור מניות שמשלמות דיבידנדים, לבחור בסקטורים שמושפעים פחות מהמיתון כמו סקטור הצריכה או השירותים הפיננסים, ולבחור במוצרי השקעה סולידיים ויציבים.

בריטניה – האינפלציה בשיא של 30 שנה

בריטניה היתה הראשונה להעלות את ריבית כתגובה לקצב המסחרר של עליות המחירים בסוף שנת 2021, לאחר שנים של סגר ולאור עליה חדה בביקושים. חשוב לזכור גם שבריטניה סבלה מאוד כלכלית בתקופת הקורונה, עם ווריאנט ראשון ומפתיע של הקורונה שזכה לשם הלא מחמיא “הזן הבריטי”, אז מדינות סמוכות סגרו גבולות מול בריטניה שנותרה ללא אפשרות לייבא גם מוצרים בסיסיים אל גבולותיה, עם הברקזיט שנכנס לתוקפו בתחילת שנת 2020, בדיוק כשהדברים התחילו להסתבך, ועם חוב לאומי בקנה מידה שלא נראה כמותו מאז ימי מלחמת העולם השנייה. אפשר להגיד שבריטניה נכנסת למצב של מיתון כשהקלפים שלה לא מנבאים ניצחון, ובסיכום חודש מרץ השנה, קצב עליית המחירים בממלכה המאוחדת עמד על כ – 6.2%. בפברואר עלו המחירים באנגליה בכ – 0.8%, עליית המחירים בחודש אחד הגבוהה ביותר מאז שנת 2009. אנגליה מוציאה עשרות מיליארדים על מימון גז ונפט לטובת בלימת עליות המחירים בשוק האנרגיה לצרכנים הסופיים, והתחזיות מדברות על אינפלציה בשיעור של מעל 10% בסופו של תהליך.

מדינות האיחוד – מעל 6% של אינפלציה

גם הבנק המרכזי של מדינות האיחוד האירופי, הוא ה – ECB, מדבר על נקיטת צעדים לריסון שיעורים גבוהים פי שלושה מיעד הבנק של עליות מחירים בשווקי מדינות האיחוד. נכון להיום, קראו בכירי בנק האיחוד לראשי הבנקים המרכזיים במדינות לנקוט במדיניות מרסנת ומתערבת, בפרט להפחית הזרמות כספים ולמשק ולתכנן העלאות ריבית. 

ואצלנו?

גם מדינת ישראל מתמודדת עם סימנים של אינפלציה, ובפברואר היה שיעור עליית המחירים 0.2% – כך שבחישוב שנתי מדובר על אינפלציה של כ – 3.1%. בשוק הדיור, קצב עליית המחירים מעל 11% בשנה. נגיד בנק ישראל כבר העלה לאחרונה את הריבית במשק מרמה של 0.1% לרמה של 0.35%, העלאת ריבית שצפויה להשפיע על כל משק בית בישראל. נכון להיום, הכלכלה הישראלית מציגה יציבות אופטימית, אולם ניראה כי התהליכים האינפלציוניים העולמיים, המושפעים מאירועים דרמאטיים כמו משבר האנרגיה והמלחמה בין רוסיה ואוקראינה, עוד לא קרובים לסיום.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.