שוק האג”ח מייצג אפיק סולידי יחסית להשקעות, ומאפשר למשקיעים גידור, או אלטרנטיבה, שהיא כמעט נטולת סיכון – בשוק האג”ח הממשלתיות והקונצרטיות בפרט. בחודשים האחרונים, עם השינויים המתחוללים בשווקים הגדולים של העולם, שעדיין מנסים להתאזן לאחר זעזוע עמוק בשנות הקורונה, ניראה ששוק האג”ח נמצא בבועה – בארץ ובשווקי הון נוספים בעולם. שינויים נוספים, כמו העלאות ריבית ואינפלציה, הופכים את שוק האג”ח עוד פחות אטרקטיבי. למה זה בפירוש לא הזמן להשקיע באג”ח, ואילו אלטרנטיבות אפשר להציע להשקעות באג”ח בתיק ההשקעות שלכם?

שוק האג”ח מרחיק משקיעים: איך אפשר לדעת שמדובר בשוק בועתי?

אגרות חוב הן בעצם תעודות המעידות על הלוואה, שהמשקיעים מספקים לחברות שהנפיקו את האג”ח בריבית קבועה ולפרק זמן קבוע. אם ניתן להבין מהסבר זה שמדובר למעשה בהשקעה נטולת סיכון (לכל הפחות כשמדובר באג”ח שהונפק על ידי ארגון גדול או אפילו ממשלתי), זה אכן המצב –  כאשר בשוק תנודתי או כאשר מדד הפחד גבוה יחסית, יותר משקיעים מעדיפים אפיקים סולידיים ונטולי סיכון – ומגדילים את רכיב האג”ח בתיק ההשקעות שלהם.

הרווחים מהשקעה באג”ח נובעים, כאמור, מגובה הריבית שהובטחה לרוכשי האג”ח בעת הרכישה. הבעיה היא ששינויים בריבית במשק, הצמדה למדד, וכמובן עמלות ודמי ניהול שהם רלוונטיים במיוחד למי שמשקיעים באג”ח דרך קרנות, קופות גמל ומוצרי השקעה מנוהלים אחרים הגובים עמלות על הקרן וההפקדות – הופכים את ההשקעה באג”ח לא רלוונטית, לעיתים אף מפסידה.

שילוב לא אטרקטיבי של ביקושים גבוהים להשקעות לצד ריבית נמוכה במשק, משפיעה על שוק אגרות החוב והופכת אותן למוצרים לא אטרקטיביים להשקעה.

כדאי לשים לב, שגם אגרות חוב של חברות קטנות ובינוניות מוצעות כעת בריבית נמוכה – על אף שעל פניו, בשל הסיכון הגבוה יותר בהשקעה בחברות פחות מבוססות, הריבית המוצעת אמורה להיות גבוהה יותר. זהו סימן ברור לעובדה ששוק האג”ח בועתי, שהביקושים גבוהים ופוגעים באטרקטיביות סקטור אגרות החוב בתיק ההשקעות – ושכדאי לכל משקיע לחפש אלטרנטיבות להשקעה באג”ח.

מה עשה האג”ח הממשלתי בישראל ב – 2021?

מדד תל בונד 60 כולל 60 אגרות חוב קונצרניות מהגדולות והיציבות בישראל, והוא השיג בחצי השנה האחרונה תשואה של כ – 3.2%. מדד אג”ח ממשלתי כללי השיג מתחילת השנה תשואה של כ – 1.32%. תשואה נמוכה מאוד יחסית למדד תל אביב 125, למשל, שהשיג בששת החודשים האחרונים תשואה של כ – 16.5% ולאורך שנת 2021 עד כה תשואה של כ – 25.3%.

נזכיר כי תשואות האג”ח אינן מבטאות את הרווחים נטו למשקיעים בהן, כאמור, הרוב המכריע של משקיעים באג”ח משקיעים בהן דרך מוצרי השקעה הכוללים תשלום דמי ניהול, שנוגסים לחלוטין ברווחים הנמוכים ומותירים את המשקיעים כשהם דורכים במקום.

אלטרנטיבות להשקעה באג”ח

מי שהעדיפו מסלול אג”ח, שהוא סולידי יותר, על פני מסלולים מנייתיים או מסלולים כלליים במוצרי השקעה כמו קופות גמל, קרנות פנסיה או קרנות השתלמות – מומלץ שישקלו מסלול מחדש, במיוחד אם טווחי ההשקעה הם ארוכים. כלל אצבע להשקעות רווחיות מדבר על השקעה בעלת רכיב סיכון גבוה יותר ככל שטווחי הזמן של ההשקעה עולים – וקל להדגים זאת: נבדוק את התשואות בקרנות ההשתלמות השנה, ונראה כי קרן ההשתלמות הרווחית ביותר במסלול המנייתי השיגה השנה 36.62% תשואה ובחמש השנים האחרונות 75.36% תשואה. זוהי קרן ההשתלמות המנייתית מבית אקסלנס. קרן ההשתלמות המנייתית הכי פחות רווחית במהלך 2021 השיגה השנה תשואה של  19.7% (זוהי קרן ההשתלמות המנייתית של אלטשולר שחם) וקרן ההשתלמות המנייתית שהשיגה את התשואה הנמוכה ביותר החמש השנים האחרונות היא קרן ההשתלמות המנייתית של פסגות עם תשואה לחמש שנים של 56%.

במסלול האג”ח לעומת זאת, קרן ההשתלמות הרווחית ביותר השיגה השנה 8.1% תשואה. זו קרן השתלמות אג”ח מבית קל, קרן חדשה יחסית שעדיין אין לה ממוצעי תשואה ל – 5 שנים. קרן ההשתלמות באג”ח הכי פחות רווחית במהלך 2021 השיגה השנה תשואה של  3.26% (זוהי קרן השתלמות מבוססת אג”ח מבית הלמן אלדובי), היא גם השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות: 7.79%. קרן ההשתלמות הרווחים ביותר בחמש השנים האחרונות היא קרן האג”ח של אלטשולר שחם, עם תשואה של כ – 21% על פני חמש שנים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.