המטבע היציב הראשון של יפן, הצמוד לין, עשוי בקרוב למלא תפקיד משמעותי הרבה מעבר לאמצעי תשלום דיגיטלי בלבד. על פי חברת JPYC Inc. — הסטארט-אפ מאחורי המטבע היציב המקומי הראשון של המדינה — נכסים מבוססי בלוקצ’יין אלה עשויים להפוך לרוכשים מרכזיים של אג”ח ממשלת יפן (JGBs) — ובכך להשפיע על יכולת הבנק המרכזי של יפן (BOJ) לשלוט במדיניות המוניטרית.

ניסוי הין הדיגיטלי של יפן צובר תאוצה

חברת JPYC שבסיסה בטוקיו החלה להנפיק את המטבע היציב שלה ב-27 באוקטובר, מהלך המסמן צעד חשוב בכניסתה הזהירה של יפן לעולם הנכסים הדיגיטליים. עד כה הונפקו מטבעות בשווי של כ-143 מיליון ין, עם למעלה מ-4,700 מחזיקים בחשבונות פעילים נכון לאמצע נובמבר. לחברה תוכניות שאפתניות להרחיב את ההנפקה ל-10 טריליון ין (כ-66 מיליארד דולר) בתוך שלוש שנים — יעד נועז שירחיב באופן דרמטי את נוכחות הין בשווקי הקריפטו העולמיים, שבהם מטבעות הצמודים לדולר מהווים כיום כ-99% משוק בשווי כולל של 290 מיליארד דולר.

מייסד ומנכ”ל החברה, נוריטקה אוקאבה, הסביר כי היוזמה עוסקת לא פחות בריבונות כלכלית מאשר בחדשנות טכנולוגית. “שוק המטבעות היציבים נשלט על ידי הדולר, דבר שפוגע בחברות יפניות המתמודדות עם עלויות גידור ועסקה גבוהות,” אמר לרויטרס. “יפן חייבת להבטיח שלין יהיה נוכח בשוק הגלובלי של המטבעות היציבים.”

המודל של JPYC מגובה באופן מלא ברזרבות ין ובאג”ח ממשלת יפן, כאשר 80% מההכנסות מושקעות באג”ח ממשלתיות ו-20% הנותרים מופקדים בבנקים. מבנה זה לא רק מבטיח את יציבות המטבע אלא גם קושר אותו ישירות לשוק האג”ח היפני — מהלך שעשוי לשאת השלכות מקרו-כלכליות רחבות היקף.

מטבעות יציבים כשחקנים חדשים בשוק האג”ח

כאשר הבנק המרכזי של יפן מצמצם בהדרגה את תוכנית רכישות האג”ח שנמשכה עשור, עשויה לצמוח קבוצה חדשה של משקיעים: מנפיקי המטבעות היציבים. אוקאבה צופה כי בשנים הקרובות, גופים כמו JPYC עשויים להפוך ל“המחזיקים הגדולים ביותר באג”ח ממשלת יפן”, ובכך לשנות את דפוסי השוק.

הבנק המרכזי מחזיק כיום כמעט במחצית מהיקף שוק האג”ח של יפן — בשווי 1,055 טריליון ין — אך מאז 2024 הוא מצמצם בהדרגה את רכישותיו במטרה להפסיק את המדיניות המוניטרית הסופר-מרחיבה. מאחר שמוסדות פיננסיים מקומיים עדיין אינם מחזקים מחדש את אחזקותיהם, מנפיקי מטבעות יציבים המשקיעים באג”ח קצרות טווח עשויים להפוך לרוכשים חיוניים — מה שיכול להשפיע על עקומת התשואות ועל תנאי הנזילות.

אוקאבה הוסיף כי אמנם הרשויות עשויות לפקח על טווחי האג”ח הנרכשות על ידי חברות מטבעות יציבים, אך “יהיה להן קשה לשלוט בהיקף האחזקה שלהן”, דבר המרמז על שכבה חדשה של מורכבות עבור קובעי המדיניות. אם הביקוש לין דיגיטלי יזנק, JPYC ומנפיקים אחרים עשויים לעצב את שוק האג”ח באופן שיקשה על הבנק המרכזי לשלוט בריבית באמצעים המסורתיים.

אתגרים והזדמנויות למדיניות הכלכלית

עלייתם של מטבעות יציבים הצמודים לין מציבה הן סיכויים והן סיכונים לכלכלה היפנית. מצד אחד, הם עשויים לחזק את חשיבותו של הין בזירה הדיגיטלית העולמית ולהעניק נזילות לשוק האג”ח עם נסיגת הבנק המרכזי. מצד שני, קובעי מדיניות חוששים כי אימוץ רחב של מטבעות יציבים עלול לעקוף את המערכת הבנקאית המסורתית, להחליש את מנגנוני העברת המדיניות המוניטרית ולהגביר את הסיכונים הרגולטוריים.

שלושת הבנקים הגדולים ביפן, בתמיכת הרגולטורים הפיננסיים, כבר בוחנים פרויקטים משותפים להנפקת מטבעות יציבים. במקביל, התמיכה האמריקאית במטבעות יציבים הצמודים לדולר תחת ממשל טראמפ מאיצה את התחרות הגלובלית בתחום. עבור יפן, האתגר המרכזי יהיה למצוא את האיזון בין חדשנות ליציבות — כך שהמעבר לעולם הפיננסים המבוסס בלוקצ’יין יחזק את הין מבלי לערער את המסגרת המוניטרית הקיימת.

הדרך קדימה

ההתפתחות המהירה של JPYC משקפת את שאיפתה הרחבה של יפן לעדכן את תשתיותיה הפיננסיות ולהגן על מעמדו של הין בכלכלה הדיגיטלית הנשלטת בידי הדולר. אם מטבעות יציבים אכן יהפכו למחזיקים מרכזיים בחוב הממשלתי, הגבולות בין ניהול פיסקלי, מדיניות מוניטרית ופיננסים דיגיטליים עלולים להיטשטש — ולהוביל לעידן חדש בשוק האג”ח היפני ובספר החוקים המוניטרי של המדינה.