מחירי הבקר בארה״ב מזנקים לשיא של כמה עשורים, כאשר מדיניות המכסים המתרחבת של הנשיא דונלד טראמפ משנה את זרימת הסחר הגלובלית ומגבירה את הלחץ על תעשיית הבקר המקומית, שכבר מתמודדת עם מחסור חריף. בעוד הבית הלבן מפנה אצבע מאשימה לעורכי הבשר ולמגדלים, הנתונים מציגים תמונה מורכבת הרבה יותר: מכסים על יבוא בקר, דשנים, מספוא, מכונות ומתכות מחמירים מחסור מבני בשרשרת האספקה בדיוק בזמן שבו עדר הבקר האמריקאי ירד לרמתו הנמוכה ביותר זה 75 שנים.

המכסים יוצרים גלים בשרשרת האספקה הגלובלית של הבקר

פעולות המכס האחרונות נגד ברזיל, אוסטרליה, ניו זילנד ואורוגוואי—ארבעה ספקים מרכזיים של בקר מיובא—צמצמו באופן חד את כמות המוצרים הנכנסת לארה״ב. בקר ברזילאי, הנושא עתה מכס מצטבר של 76.4% בעקבות סדרת צעדים שהופעלו בקיץ, רשם ירידות מיידיות במשלוחים ביולי ובאוגוסט לפי נתוני Panjiva. יצואנים הפנו סחורותיהם לשווקים אחרים, בהם סין, והעמיקו את המחסור בארה״ב בעיתוי רגיש במיוחד.

ארה״ב הסתמכה שנים רבות על יבוא מברזיל ומאוסטרליה לצורך איזון פערים עונתיים ומבניים בייצור המקומי. אך מכסים של 50% ומעלה מאלצים יבואנים או לספוג עלויות גבוהות יותר—דבר כמעט בלתי אפשרי בענף בו השוליים צרים—או להפסיק יבוא לחלוטין. שני התרחישים מעלים את מחירי הבקר לצרכן, כפי שהראה מדד המחירים לצרכן של ספטמבר: עליות של 12% עד 18% בשנה במגוון נתחים לא מבושלים.

זעזוע ההיצע מתעצם בשל מעמדה הגלובלי של ברזיל—יצואנית הבקר הגדולה בעולם, ומייצבת מרכזית בשווקי החלבון הבינלאומיים. צמצום הגישה של ארה״ב לאותו מקור יוצר תנודתיות גדולה יותר ומחליש את כרית הביטחון ששימשה בעבר לאיזון מחסור מקומי.

מחסור היסטורי בבקר פוגש עלויות תש投入 עולות

תעשיית הבקר בארה״ב יוצאת מאחד המחזורים הקשים בתולדותיה. בצורות במדינות מפתח צמצמו את שטחי המרעה, אילצו מגדלים לחסל חלקים מהעדרים, והורידו את מספר העגלות המשחלפות לשפל של 20 שנה. במקביל, מכסים על דשנים, פלדה, אלומיניום, ציוד ומספוא מיובא העלו את עלויות הייצור בכל שלבי שרשרת הערך.

השילוב—עלויות גבוהות יותר, עדרים קטנים יותר וירידה ביבוא—יוצר אינפלציית צד היצע שקשה מאוד לפרק. בניגוד לתעשייה, ייצור בקר אינו יכול להתגבר במהירות; שיקום העדרים דורש שנים ותלוי במזג האוויר וביציבות פיננסית. מגדלים גם מתמודדים עם פערי השקעה ניכרים: רכישת עגלות היום עשויה להניב בקר לשיווק רק בעוד שנתיים־שלוש.

יצרנים מדגישים כי אי־ודאות פוליטית מחמירה את האתגר. האפשרות לשינויי מדיניות סחר, צמצום יבוא או מכסים חדשים מאלצים מגדלים להכריע בין רווחיות מיידית לבין הרחבת עדר לטווח ארוך. רבים בוחרים בדרך הבטוחה: מכירת בעלי חיים עכשיו במקום השקעה בשיקום.

איתותי מדיניות יוצרים מתיחות נוספת בשוק

ההסכם של הממשל מאוקטובר המתיר לארגנטינה לייצא בקר לארה״ב זעזע את המגדלים והוריד את חוזי הבקר העתידיים. אף שהמהלך הוצג כצעד להקלת המחירים לצרכנים, ארגוני תעשייה טוענים שהוא מחבל ביצרנים המקומיים המתמודדים עם בצורת ולחצי אינפלציה.

ההחלטה גם מדגישה סתירה רחבה יותר: מצד אחד המכסים מגבילים היצע, ומצד שני הפתרון המוצע הוא פתיחת השוק ליבוא נוסף—דבר היוצר אי־ודאות לגבי כיוונה העתידי של מדיניות החלבון בארה״ב.

מבט קדימה

עם עדר הבקר האמריקאי ברמה היסטורית נמוכה ושרשראות אספקה גלובליות המתאפסות מחדש בעקבות המכסים, מחירי הבקר צפויים להישאר גבוהים היטב לתוך 2025 ואילך. שיקום ההיצע המקומי ידרוש יציבות מדינית, שיפור בתנאי מזג האוויר והפחתה בעלויות התשומות. עד אז, כל זעזוע נוסף—אקלימי, גיאו־פוליטי או רגולטורי—עלול לדחוף את המחירים עוד גבוה יותר ולהאריך את אחד משוקי הבקר הצפופים בהיסטוריה האמריקאית.