ממשלת הונג קונג ניצבת מול משבר האמון הציבורי החריף ביותר שידעה זה שנים, לאחר שראש הרשות המבצעת ג’ון לי התחייב להקים ועדה עצמאית לחקירת השריפה האסונית במגדל מגורים שגרמה למותם של לפחות 151 אנשים ולהיעדרותם של עשרות נוספים. בעוד הזעם ברחבי העיר גובר, ניסה לי להציג את החקירה כנתיב לרפורמה מערכתית — ובה בעת גינה את מה שכינה ניסיונות ל“פגיעה” בלכידות החברתית. המסר הכפול מדגיש נוף פוליטי שבו בטיחות הציבור, אחריותיות וביטחון לאומי נעשים שלובים זה בזה יותר ויותר.

חקירה מוגבלת לנוכח דרישות לשקיפות ואחריות מלאה

לי הודיע כי ועדה עצמאית בראשות שופט תבחן את הגורמים המערכתיים שהובילו לאסון, והממצאים יפורסמו לציבור. אולם בחירת מנגנון כזה עוררה מחלוקת. בשונה מוועדת חקירה רשמית — כלי ששימש בהתמודדות עם אסונות מרכזיים בעבר, כגון שריפת הבניין המסחרי ב־1996 וההתנגשות בים ליד האי לַמָּה ב־2012 — לוועדה הזו לא יהיו סמכויות זימון עדים והיא לא תוכל לחייב מסירת עדות. מבקריה טוענים כי ללא סמכות לדרוש ראיות מחייבות, החקירה עלולה שלא לעמוד ברמת השקיפות והקפדנות שהציבור מצפה לה.

למרות האבל הכבד, תחושת תסכול גוברת בקהילות וברשתות החברתיות, שם אלפים חתמו על עצומות בדרישה להרחבת סמכויות החקירה. עבור רבים, הטרגדיה פתחה מחדש דיון על ממשל תקין, פיקוח, ויכולתה של הונג קונג להתמודד עם משברים באופן עצמאי מוסדית. התת־טון הפוליטי הפך לבלתי ניתן להתעלמות כאשר העיר מתקרבת לבחירות המועצה המחוקקת ב־7 בדצמבר.

המתח הפוליטי גובר כשג’ון לי ניצב מול ביקורת חסרת תקדים

בתדרוך השבועי הראשון מאז השריפה הפגין לי שילוב של נחישות ותגובת־נגד. הוא הדגיש את הצורך באחדות חברתית, אך גם הזהיר מפני מי שעלולים “לזרוע אי־סדר”, מסר התואם את הקו הביטחוני הרחב של ממשלו. כאשר נשאל האם עליו להתפטר — שאלה חריגה ביותר כלפי מנהיג הונג קונג — ענה בהתחמקות, כשהוא מדגיש שהעבריינים הפליליים, ולא המנהיגים הפוליטיים, צריכים לתת את הדין.

מאז 1997, אף ראש הרשות המבצעת לא השלים שתי כהונות מלאות, וכעת מוצא עצמו לי מנווט בין כעס ציבורי, שאלות רגולטוריות וסיכון פוליטי. דיווחים על כך ששלושה אנשים נעצרו לכאורה בעבירות ביטחון לאומי מחדדים עוד יותר את אווירת העיר המתוחה ברגע הזה.

ממצאים חדשים מטילים את האשמה על קבלנים

החוקרים מצאו כשלי בטיחות חמורים בעבודות שיפוץ שבוצעו במבנה וונג פוק קורט, שם התפשטה האש במהירות חריגה. לפי הדיווחים, עובדים השתמשו ברשתות בנייה לא תקניות ועקפו דרישות בדיקה ממשלתיות — קיצורי דרך שעשויים היו לתרום משמעותית להיקף הטרגדיה. בכירים בחברות המעורבות כבר התפטרו, אך השאלה האם האחריות תגיע גם לרמת הפיקוח הרגולטורי נותרת פתוחה.

תמיכה לעובדות משק בית מדגישה את המחיר האנושי

מעבר לסוגיות הממשל, הטרגדיה חשפה את פגיעותן של עובדות משק הבית בהונג קונג. לפי שר העבודה והרווחה כריס סאן, עשר מהן נהרגו, שלוש נפצעו, ועשרות עדיין נעדרות. הממשלה תעניק למשפחות ההרוגות סכום של 800,000 דולר הונג קונגי ולפצועות סכומים קטנים יותר, מה שממחיש את עומק המחיר האנושי כאשר העיר מתחילה את תהליך ההתאוששות.

כעת יעקבו המשקיעים, התושבים והקהילה הבין־לאומית אחר התקדמות החקירה — והאם הנהגת הונג קונג תצליח להשיב את אמון הציבור במוסדותיה. החודשים הקרובים עשויים להיות מכריעים בהכרעה האם המשבר יהפוך לנקודת מפנה לרפורמה — או יעמיק את הפער הנפתח בין הציבור למנהיגות.