מודל הפעולה רב־השנים של ענקיות הטכנולוגיה — חדשנות מהירה, קנה־מידה אגרסיבי, והוצאות הון רזות — ניצב בפני האתגר המשמעותי ביותר שלו בעשורים האחרונים. ככל שאלפבית, אמזון, מטא ומיקרוסופט מאיצות את מרוץ הבינה המלאכותית, המבנה הפיננסי שאפשר להן עשור של ביצועים שוברי־שיאים עובר שינוי מבני המוגדר על ידי עוצמת השקעות חסרת תקדים. עם היקף הוצאות הון משותפות העולה על 380 מיליארד דולר בשנת הכספים הנוכחית, המגזר מתמודד עם שינוי מבני שעשוי להגדיר מחדש את רמות הרווחיות בשווקים הגלובליים.

מודל עסקי שעובר טרנספורמציה עקב דרישות ה-AI

שנים רבות נהנו ענקיות הטכנולוגיה מפרדוקס ברור: צמיחה עצומה שהושגה באמצעות השקעות הון שהיו צנועות יחסית לענפי תעשייה אחרים. היתרון הזה נשחק במהירות. הוצאות ההון זינקו ביותר מ־1,300 אחוז בעשור האחרון, כשהן מתמקדות בתשתיות AI — שבבים, מרכזי נתונים, ורשתות חישוב מתקדמות.

מיקרוסופט מדגימה את המציאות החדשה: החברה מפנה כיום 25 אחוז מהכנסותיה להוצאות הון — פי שלושה מאשר לפני עשור — נתון הממקם אותה בין החברות עתירות־ההון ביותר במדד S&P 500, ואפילו מעל לחברות תעשייה כבדות מסורתיות. אמזון ואלפבית מציגות מגמות דומות, עם התחייבויות להמשיך להגביר את ההשקעות בשנה הקרובה.

למרות שהמשקיעים, בשלב זה, מתגמלים את האסטרטגיה הנועזת — מניית מיקרוסופט עלתה 15 אחוז בשנת 2025 ונסחרת במכפילים גבוהים — סימני חשש ראשונים החלו להופיע. המכשול שהציגה מטא לאחר פרסום תוצאות הרבעון השלישי, שנבע מאי־ודאות סביב יכולתה להפיק תשואה מהשקעות AI, חשף את חוסר הנוחות בשוק לנוכח עלויות מתגברות ודחייה בתזרים ההכנסות.

לחצי רווחיות וגוברי החשש בקרב המשקיעים

מרוץ ה-AI מעצב מחדש את דוחות הרווח וההפסד של ענקיות הטכנולוגיה. הפחתות (דפרסיאציה) הנובעות משבבי AI ושרתים מתקדמים עולות במהירות, ומעוררות ביקורת מצד משקיעים כמו מייקל ברי, הקורא להאצת קצב ההפחתות — מהלך שעלול ללחוץ את הרווח הנקי כלפי מטה אף יותר. גם תזרים המזומנים החופשי נמצא בלחץ: תזרים המזומנים של אלפבית צפוי לרדת השנה ל־63 מיליארד דולר, לעומת 73 מיליארד ב־2024, בעוד מטא ומיקרוסופט מתקרבות לתזרים שלילי לאחר חלוקת כספים לבעלי מניות.

כדי לאזן את הלחצים, החברות פונות יותר ויותר לשוק האג”ח. הנפקת האג”ח בהיקף 30 מיליארד דולר של מטא — לצד חבילת מימון פרטית דומה בהיקף — מדגישה שגם השחקניות החזקות ביותר נאלצות להסתמך על הון חיצוני כדי להמשיך לשאת בעלויות ה-AI. מגמה זו מציבה סיכונים חדשים, כולל חשיפה גוברת למחזורי ריבית ולתנאי נזילות מתהדקים.

אנליסטים מזהירים כי מעבר ממודל “קל־הון” למודל עתיר־הון הוביל היסטורית למכפילים נמוכים יותר ולמחזורי רווח תנודתיים יותר. לאור העובדה ששבע חברות הטכנולוגיה הגדולות מהוות כשליש ממשקל המדד S&P 500, שינוי כזה עלול להשפיע באופן נרחב על כל שוק המניות.

ניווט בחזית תחרותית לא ודאית

גם המישור התחרותי עובר שינוי. לאחר עשורים שבהם פעלו ענקיות הטכנולוגיה בתחום־ליבה עצמאי ומוגדר, הן מתנגשות כיום זו בזו בזירת AI משותפת. כפי שמציין ג’ים מורו מקרן Callodine Capital, מדובר בתרחיש חסר תקדים: החברות הרווחיות ביותר בעולם, כולן יחד, רודפות בו־זמנית אחרי אסטרטגיות יקרות־סיכון בשוק בעל כלכלה עתידית שאינה ברורה.

השלב הבא של השקעות ה-AI יבחן האם יתרון הקנה־מידה של ענקיות הטכנולוגיה יכול לגבור על המחזורים הכלכליים האופייניים לתעשיות עתירות־הון. המשקיעים יעקבו אחרי סימנים מוקדמים למוניטיזציה של שירותי AI, עומסי ענן ואפליקציות ארגוניות. אם התשואות אכן יתקרבו לציפיות, ייתכן שההשקעות האגרסיביות יוכיחו את עצמן כבר־ראייה. אם לא — עשוי להתגלות כאן סדק מבני נדיר בשריון של חברות שנראו עד כה חסינות כמעט לחלוטין.