סין האשימה את ארצות הברית כי היא עומדת מאחורי אחת מגניבות המטבעות הדיגיטליים הגדולות בהיסטוריה – מתקפה בסכום של כ־13 מיליארד דולר בביטקוין – מהלך שמדגיש את החרפת המתח הדיגיטלי והגיאופוליטי בין שתי המעצמות. מרכז החירום הלאומי הסיני לוירוסים מחשביים (CVERC) טוען כי גניבת 127,272 ביטקוין מבריכת הכרייה LuBian בדצמבר 2020 לא בוצעה בידי האקרים פליליים, אלא במסגרת “מבצע ממשלתי” מתואם שכוון על ידי וושינגטון.

הטענה הסינית: מבצע “ברמת מדינה”

לפי דו”ח שפרסם השבוע ה־CVERC, אופי ההעברה השקטה והמאוחרת של הביטקוין הגנוב מצביע על פעולה מתוכננת היטב — רחוקה מהתנהלות אופיינית של פושעי סייבר. הדו”ח מקשר את הנכסים הגנובים לביטקוין שנתפס מאוחר יותר בידי משרד המשפטים האמריקאי (DOJ), במסגרת תיק חילוט אזרחי רחב היקף נגד צ’ן ג’י (Chen Zhi), יו”ר קבוצת Prince Group מקמבודיה, שהואשם באוקטובר בהונאת אינטרנט ובהלבנת הון.

“הממשלה האמריקאית עשויה הייתה להשתמש בטכניקות פריצה כבר ב־2020 כדי לגנוב את 127,000 הביטקוינים שהיו בבעלות צ’ן ג’י,” נטען בדו”ח, שתיאר את המהלך כ“מבצע שחור־אוכל־שחור” — מונח סיני המתאר פעולה שבה ישות עבריינית אחת פוגעת באחרת לצרכיה.

תיק החילוט של משרד המשפטים האמריקאי, שנחשב לתפיסת הקריפטו הגדולה ביותר בתולדות ארה”ב, קבע כי כתובות הביטקוין של LuBian קיבלו “סכומי ענק ממקורות שאינם קשורים לכרייה חדשה,” מה שמעיד על שימוש בבריכה כערוץ להלבנת כספים.

התובעים הפדרליים סירבו להגיב לשאלה כיצד ומתי השיגו שליטה על הנכסים הגנובים, אך ההאשמה הסינית מהווה אתגר חריג וישיר ליכולות הסייבר של ארה”ב — ומסמנת הסלמה נוספת במלחמה הקרה הדיגיטלית שבין בייג’ין לוושינגטון.

הגנתו של צ’ן ג’י והקשר האמריקאי

צוות ההגנה של צ’ן, שעדיין מחוץ למשמורת אמריקאית, פועל להתחקות אחר הביטקוין החסר. עורך דינו, מתיו שוורץ ממשרד Boies Schiller Flexner, מסר ל-Bloomberg כי הם “עובדים עם מומחי בלוקצ’יין כדי לעקוב אחר הביטקוין שהממשלה החרימה לפני יותר משנה, ואשר נגנב ב־2020.”

ההגנה טוענת כי החילוט שביצעה ארה”ב אינו חוקי וכי התיק נגד צ’ן מערבב בין האשמות פליליות לבין מניעים גיאופוליטיים רחבים יותר. משרד המשפטים האמריקאי לא הגיב לטענות סין, בעוד ששגרירות סין בוושינגטון נמנעה מתגובה רשמית.

מאבק רחב יותר על ריבונות סייבר

ההאשמה משתלבת בדפוס הדדי של האשמות סייבר בין שתי המעצמות. מוקדם יותר השנה טענה בייג’ין כי ארה”ב ניצלה פרצות בשרתי Microsoft Exchange כדי לחדור לרשתות סיניות. באוקטובר, סין אף הצהירה כי בידיה “ראיות חותכות” לכך שארה”ב תקפה את המרכז הלאומי לשירותי זמן — הגוף שאחראי על השעון האטומי של המדינה.

בעוד שסוכנויות הביון האמריקאיות רואות בסין האיום המרכזי לריגול סייבר גלובלי, בייג’ין מנסה להפוך את הנרטיב — וטוענת שוושינגטון מנהלת מערך פריצות בינלאומי שמשרת גם מטרות כלכליות וגם מטרות ביטחוניות.

אנליסטים מעריכים כי ההאשמה על גניבת הביטקוין נועדה להסיט ביקורת על פעילות הסייבר של סין עצמה וכן לערער את הלגיטימיות של החילוטים שביצעה ארה”ב בתיקים הקשורים להלבנת הון בינלאומית. המהלך מתרחש על רקע מתיחות גוברת סביב ייצוא שבבים, מגבלות על טכנולוגיות AI ומאבק על ריבונות דיגיטלית.

השלכות אסטרטגיות על ממשל הסייבר העולמי

הסערה הנוכחית עלולה לסבך את המאמצים לגבש כללים גלובליים לממשל נכסים דיגיטליים. אם טענות בייג’ין יצברו תאוצה, הן עלולות לפגוע באמון בתפקידה של ארה”ב כרגולטור מוביל בתחום הקריפטו ולעודד מדינות נוספות להדגיש ריבונות דיגיטלית ושליטה בנתונים ונכסים דיגיטליים בגבולותיהן.

מבחינת וושינגטון, ההשלכות חורגות מעבר למקרה אחד — ההאשמות מזינות נרטיב רחב יותר שבו ההגמוניה הדיגיטלית האמריקאית מאותגרת בידי יריבות שמציגות עצמן כמגינות על עצמאות טכנולוגית.

בעידן שבו הכלכלה, הסייבר והקריפטו נשזרים זה בזה, פרשת LuBian עשויה להפוך לנקודת חיכוך נוספת במאבק על השליטה הדיגיטלית העולמית — עידן שבו קוד, קריפטוגרפיה ומטבעות וירטואליים הופכים לכלי עוצמה מדינתית.