כאשר דונלד טראמפ מתקרב שוב אל הבית הלבן, הערותיו האחרונות על מכסים הציתו מחדש את הוויכוח על מי באמת נושא בעלויות מדיניות הסחר שלו. בנאום בחירות, הודה טראמפ כי האמריקאים משלמים “משהו” עבור המכסים, גם כאשר הגן עליהם ככלי להגנה על תעשיות אמריקאיות. ההערות מגיעות בזמן שבו בית המשפט העליון צפוי להכריע בערעורים תלויים הנוגעים להיקף סמכויות הנשיא בתחום הסחר – מצב שמשאיר את השווקי ואת השותפות הגלובליות באי־ודאות לגבי כיוונה העתידי של מדיניות הסחר האמריקאית.

‏המכסים חוזרים למוקד לקראת סקירת מדיניות הסחר של 2025

מדיניות המכסים של טראמפ – שהוטלה לראשונה בתקופת כהונתו הראשונה – כיוונה לעבר מאות מיליארדי דולרים של סחורות סיניות, שינתה את שרשראות האספקה הגלובליות והציתה שנים של מתיחות סחר. ההודאה כי האמריקאים נושאים בחלק מהעלות מהווה שינוי נדיר בטון עבור טראמפ, שטען בעבר לאורך זמן כי “סין משלמת את המכסים”.

כלכלנים מעריכים כי המכסים שהוטלו בין השנים 2018 ל-2020 הוסיפו כ-0.3–0.4 נקודות אחוז לאינפלציה בארה”ב בשיאם, בעיקר דרך עליית מחירי היבוא שהועברו לצרכנים. ממשל ביידן שמר על חלק מאותם מכסים תוך סקירת האסטרטגיה המסחרית, בטענה לשיקולים גיאופוליטיים ותעשייתיים פנימיים. כאשר דבריו של טראמפ מופצים, עסקים נשארים דרוכים לקראת אפשרות של חידוש או הרחבה של המכסים אם יחזור לתפקידו בשנת 2025.

‏השפעות שווקיות וכלכליות

השווקי הפיננסיים הגיבו בזהירות להערותיו של טראמפ. מדד הדולר האמריקאי ירד מעט לרמה של ‎99.57‎, בעוד שמניות תעשייה וייצור חוו לחץ מתון על רקע ספקולציות בדבר חזרת חסמי סחר. אנליסטים מבתי השקעות גדולים, כולל גולדמן זאקס ו-JPMorgan, הזהירו כי הסלמה במכסים עלולה לפגוע בהשקעות החברות ולשבש תעשיות התלויות ביבוא, כמו ייצור רכב וטכנולוגיה.

עבור השווקי הגלובליים – כולל ישראל – אי-הוודאות סביב המכסים מוסיפה שכבה חדשה של תנודתיות. יצואנים וחברות טכנולוגיה ישראליות המחוברות לשרשראות אספקה אמריקאיות עשויים להתמודד עם תנודות בעלויות הקלט אם הצעדים הפרוטקציוניסטיים יתגברו. מרכזי סחר עולמיים כמו סינגפור ורוטרדם כבר דיווחו על האטה בצמיחת המטענים עקב חשש מהידוק מגבלות הסחר בין ארצות הברית לסין.

‏אי-ודאות משפטית ופוליטית

הסקירה הצפויה של בית המשפט העליון בארה”ב בנוגע לסמכויות הנשיא בתחום המכסים עשויה להגדיר מחדש את הדרך שבה ממשלים עתידיים יישמו צעדי סחר. מומחים משפטיים מציינים כי אם בית המשפט יגביל את שיקול דעתו של הנשיא, הדבר עשוי לצמצם את יכולתו של טראמפ להטיל מחדש מכסים רחבי היקף ללא אישור הקונגרס. פסק דין כזה יהווה שינוי מהותי באיזון הכוחות במדיניות הסחר האמריקאית.

במישור הפוליטי, הודאתו של טראמפ בעלויות הפנימיות עשויה לרכך ביקורת מצד מתונים, אך גם לחזק את יריביו, הטוענים כי המכסים משמשים למעשה כ”מס סמוי” על הצרכנים. למרות זאת, עמדתו הפופוליסטית של טראמפ בנושא הסחר ממשיכה להדהד בקרב בוחרים במדינות תעשייתיות, ומבססת את המכסים כעמוד תווך מרכזי באג’נדה הכלכלית שלו.

‏תחזית: מדיניות סחר וסיכוני אינפלציה בעתיד

לקראת העתיד, משקיעים וקובעי מדיניות יעקבו מקרוב אחר החלטת בית המשפט העליון והשלכותיה על ניהול הסחר. חידוש או הרחבה של המכסים עשויים להקשות עוד יותר על תחזית האינפלציה לשנת 2025, במיוחד אם שרשראות האספקה הגלובליות יישארו שבריריות.

עבור השווקי, השאלות המרכזיות נותרות האם המכסים ישמשו ככלי מיקוח או כעמוד מדיניות קבוע – וכיצד יגיבו שותפות הסחר העולמיות. ככל שהנוף הפוליטי והמשפטי יתפתח, עסקים ברחבי העולם עשויים להידרש להיערכות לעידן מחודש של אי-ודאות בסחר, שבו אסטרטגיה כלכלית וגיאופוליטיקה ממשיכות להתנגש.