נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ רמז על אפשרות להפחתת מכסים על סחורות הודיות, עם כניסתו הרשמית של בעל בריתו הוותיק סרג’יו גור לתפקיד שגריר ארה”ב בהודו — צעד שעשוי לסמן שינוי בגישה הדיפלומטית בין וושינגטון וניו דלהי, לאחר תקופה של מתיחות מסחרית ופערים גיאופוליטיים סביב יבוא הנפט הרוסי.

מעבר לדיפלומטיה כלכלית

בדברי הפתיחה בטקס השבעת גור ביום שני, טראמפ ציין כי ממשלו עשוי להפחית בקרוב את המכסים, תוך שהוא מציג את המהלך כפרס על “הפחתה משמעותית” של הודו ברכישת נפט רוסי. “המכסים על הודו גבוהים מאוד בגלל הנפט הרוסי, אך כעת הם צמצמו באופן משמעותי את היבוא הזה — ולכן נוריד את המכסים,” אמר טראמפ.

עם זאת, נתוני חברת המעקב Kpler סותרים טענה זו. לפי הדו”ח, יבוא הנפט הרוסי להודו נותר כמעט ללא שינוי באוקטובר — 1.59 מיליון חביות ביום, בדומה לספטמבר — וההערכות מצביעות על כך שיבוא נובמבר עשוי להישאר ברמות דומות. אנליסטים מזהירים כי קישור ישיר בין מדיניות הסחר של וושינגטון למקורות האנרגיה של הודו עלול להוסיף תנודתיות למו”מ הדו־צדדי.

טראמפ אמר כי סדר היום של גור יתמקד בהגברת ההשקעות והיצוא האנרגטי האמריקאי, לצד העמקת שיתופי הפעולה הביטחוניים עם הודו. “אני מצפה מסרג’יו לחזק את אחת ממערכות היחסים החשובות ביותר שלנו,” הוסיף הנשיא, כשהוא מתאר את המינוי כצעד אסטרטגי להחייאת היחסים בין שתי המדינות בתקופה של שינוי גיאו-כלכלי עולמי.

מינוי פוליטי שמטרתו זריזות

המינוי של גור — שאושר בסנאט ב־7 באוקטובר — מייצג מעבר לדיפלומטיה ישירה וממוקדת פוליטיקה. עם הגיעו לניו דלהי, נפגש גור עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, לדיון בנושאי סחר, טכנולוגיה ומשאבי טבע קריטיים, מה שמרמז על כוונה להאיץ את ההתקדמות בתחומים כלכליים וביטחוניים.

“זה מצביע על רצון להגיע להסכם סחר מוקדם מהצפוי,” אמרה אלכסנדרה הרמן מ־Oxford Economics. לדבריה, הרקע הפוליטי של גור, שאינו דיפלומט מסורתי, עשוי לזרז את המשא ומתן — אך גם להגדיל את הסיכון. “אם דעת הקהל באחת המדינות תשתנה, ערוצי תקשורת ישירים מדי עלולים להפוך את היחסים לבלתי יציבים,” הוסיפה.

הגעתו של גור מדגישה גם את העדפתו של טראמפ לדיפלומטיה אישית על פני מערכות דיפלומטיות ממוסדות. אנליסטים טוענים כי גישה זו עשויה לסייע בפתרון מחלוקות בסוגיות מכסים ואשרות, אך גם לפגוע במנגנונים המוסדיים שמעניקים יציבות ארוכת טווח ליחסים הבילטרליים.

חיכוכים אסטרטגיים ומדיניות האיזון של הודו

היחסים בין וושינגטון לניו דלהי התקררו בחודשים האחרונים, בעקבות מחלוקות סביב רמות המכס, עמלות הוויזה והבדלי גישות גיאופוליטיות. ארה”ב הטילה באוגוסט מכסים בשיעור של 50% על ייצוא מהודו, בטענה שהמדינה ממשיכה לרכוש נפט רוסי בהיקף נרחב ושלא חלה התקדמות מספקת בפתיחת השוק ההודי לסחורות אמריקאיות.

בכנס של מועצת שיקגו לעניינים גלובליים, מתח נגיד הבנק המרכזי לשעבר של הודו, רגוראם ראג’אן, ביקורת על חוסר האיזון בין שיתוף הפעולה הביטחוני לכלכלי. “אי אפשר להיות המדינה בעלת המכסים הגבוהים בעולם — יותר אפילו מסין — ובאותה נשימה לדבר על חברות צבאית,” אמר ראג’אן. הוא הזהיר כי גישה שכזו עלולה לשחזר את טעויות העבר הדיפלומטיות של ארה”ב, כמו “ההטיה לפקיסטן” בשנת 1971, שהובילה את הודו להתקרב לברית המועצות לאורך עשרות שנים.

במקביל, הודו ממשיכה לשמור על מדיניות מאוזנת מול רוסיה. השתתפותן של כ־20 חברות הודיות בתערוכת Moscow International Tool Expo משקפת את הגישה הפרגמטית של ניו דלהי. “היצוא ההנדסי שלנו לרוסיה צומח בקצב מהיר,” אמר ס. ס. רלהאן, נשיא התאחדות ייצואני הודו, והעריך כי היקף היצוא יגיע השנה לשיא של 1.75 מיליארד דולר. עם זאת, הפער בין היבוא ליצוא נותר עמוק: הודו ייבאה מרוסיה ב־2025 סחורות בשווי 63.84 מיליארד דולר, לעומת יצוא של 4.88 מיליארד בלבד — בעוד ש־18% מהיצוא הכולל שלה מופנה לארה”ב.

מבט קדימה: ריסט או רה-קליברציה?

האיתות של טראמפ על אפשרות להפחתת מכסים עשוי לסמן התחממות ביחסים, שנפגעו עקב סתירות כלכליות וגיאופוליטיות. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי על רקע הלחצים הפוליטיים הפנימיים בשתי המדינות — בין אם שיקולי הבחירות של טראמפ או איזוניו של מודי בין וושינגטון למוסקבה — התקדמות ממשית עדיין רחוקה.

הצלחתו של גור תיבחן ביכולתו להפוך את הקרבה הפוליטית שלו לטראמפ להישגים ממשיים בתחומי הסחר והביטחון — מבלי להצית מחדש מתחים ישנים. עבור שתי המדינות, האתגר המרכזי הוא לשמור על יישור אסטרטגי מבלי לגלוש למדיניות עסקית־פוליטית קצרת טווח.