כשנשיא ארה”ב ג’ו ביידן הודיע לאחרונה כי יש בכוונתו להוציא את צבא ארה”ב מאפגניסטן, היה ברור שהממשל שייקח שליטה לאחר צאת החייל האמריקאי האחרון מהמדינה מוכת הקרבות במזרח התיכון, יהיה הטאליבן. אם שאלתם את עצמכם מהיכן מגיע המימון להפעלת מערכים מאורגנים כל כך עד שארגון טרור אסלאמי קיצוני יוכל לתפעל מדינה שלמה – אנחנו כאן, עם כל המספרים והסודות של כלכלת אפגניסטן בימי הטאליבן.

הטאליבן הוא ארגון אסלאמי קיצוני הממן את פעילותו בעיקר מתרומות, ייצור וסחר בסמים כמו גידול אופיום או ייצור ומכירת הרואין, סחיטה וחטיפה לצרכי כופר. חלק מהנשק והאמצעים שברשות הארגון מגיעים אליו ממדינות כמו פקיסטן ואיראן, מדינות שתומכות באג’נדה של הארגון להפצת התנהלות לפי חוקי ה”שרעייה”, חוקי הדת האסלאמיים. לאחרונה, עם תום הנסיגה האמריקנית מאפגניסטן, סיים הארגון השתלטות מחודשת על מדינה זו. אפגניסטן היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם ונשאלת השאלה מה יהיה גורלה הכלכלי כעת, משנידונה להיות נשלטת על ידי ארגון טרור שרווחתם של אזרחיה אינה הדבר שעומד בהכרח בראש סדר עדיפויותיו.

ממשלת אפגניסטן נהנתה מהון זר

לפי נתונים שמפרסם הבנק העולמי בשנים האחרונות, בעוד צבא ארה”ב נוכח במדינה ומשליט בה סוג כזה או אחר של סדר, ממשלת אפגניסטן הוציאה סכומים הנעים בין 10 ל – 13 מיליארד דולר בשנה, כאשר כ – 80% מהם הגיעו מסיוע ממדינות זרות. מובן שכספים אלה כבר לא יעמדו לרשות הטאליבן, ולכן הארגון יצטרך להשיג להם חלופות ממקורות אחרים. ההערכה היא שיחלפו חודשים ואולי אף שנה ויותר עד שהארגון יתחיל להרגיש לחץ פיננסי כתוצאה מתפיסת השלטון במדינה. זאת משום שעם תום ההשתלטות קיבל הארגון גישה לכספות של הבנק המרכזי של אפגניסטן, לחשבונות ממשלתיים ולהזדמנות לגייס כספים בדרך של מיסוי.

מרבצי מינרליים בשווי של כטריליון דולרים

אפגניסטן ממוקמת במקום ה – 211 בעולם מבחינת תמ”ג לנפש, נכון לשנת 2020 כ – 90% מאזרחי המדינה חיו מתחת לקו העוני, כפי שזה הוגדר על ידי ממשלת אפגניסטן: שכר של כ – 2 דולר ליום בלבד. חוסר יציבות פוליטית, אימת הטאליבן, מוסדות ממשל חלשים – כל אלה ועוד הקשו מאוד על פיתוח המשק ומנעו את הצלחתם של רבים מהניסיונות האמריקנים ליזום השקעות ולהזרים הון זר אל המדינה, מתוך מטרה לסייע בבניית המדינה ולשפר את המצב הכלכלי של אזרחיה. בזמן שצבא ארה”ב שהה באפגניסטן, גילו גיאולוגים מטעמו מצבורים של מינרלים ומתכות כמו ברזל, נחושת וזהב באדמת אפגניסטן. אולי התגלית החשובה ביותר הייתה שבאפגניסטן ישנם מצבורי ליתיום גדולים. ליתיום הוא יסוד המשמש בייצור מצברי ליתיום – איון, בין היתר לתעשיית הרכבים החשמליים. הוא נחשב לחומר חיוני בכל הקשור למאבק במשבר האקלים, נושא שיש לו השפעה כלכלית רחבת היקף בעידן בו אנו חיים.

הוצאת ליתיום מן האדמה דורשת השקעה שהטאליבן לא מסוגל לבצע

רוב העושר המינרלי של אפגניסטן נותר עד כה טמון באדמה. חשוב לדעת שבעוד שקיים היקף מסוים של כריית זהב, נחושת וברזל הרי שהפקת ליתיום ומינרלים נדירים אחרים מחייבת תחילה השקעה גדולה להקמת מערך טכני מתאים והכשרת כוח אדם להפעלתו. לפי הערכת סוכנות האנרגיה הבין לאומית, חולפות כ – 16 שנים ממועד גילוי מרבצים מסחריים של מינרל דוגמת ליתיום או קובלט ועד שמתחילה כרייתו בפועל.
נכון להיום כריית מינרלים באפגניסטן מייצרת הון של כמיליארד דולר בשנה בלבד, פעילות זו תמשיך והכסף יגיע ברובו לידי הטאליבן שישתמש בו למטרותיו. הסיכוי שהטאליבן יקדם מיזמי כריה חדשים, במיוחד כאלה שפירותיהם מבשילים זמן כה רב בעתיד, הוא קטן, ואזרחי אפגניסטן ימשיכו לשלם את המחיר בדמות חיי עוני תחת שלטון אימה אסלאמי קיצוני.

התקציב השנתי של הטליבן, כ – 16 מיליארד דולר

לפי דו”ח של נאט”ו התקציב השנתי של הטליבן לשנה הפיננסית 2019 – 2020 עמד על כ – 16 מיליארד דולר. הוצאות הארגון צפויות לגדול כעת משהשלים השתלטותו המחודשת על אפגניסטן. קשה לדעת איזו הכנסה תיווצר לארגון בזכות השליטה באפגניסטן, יש המעריכים שמדובר בסכום הנע בין כמה מאות מיליונים לשני מיליארד דולר לשנה. מעניין לציין כי ישנם סימנים שהטליבן פועל לחיסול ענף גידול האופיום באפגניסטן, זאת כניסיון להציג עצמו כארגון בוגר ואחראי יותר מכפי שהיה בעבר.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.