שנת 2021 היתה השנה של היוניקורנים הישראליים, אלו הם חברות הסטראט אפ הצעירות, שרובן הונפקו באמצעות חבירה לשלדים בורסאיים בהנפקות ספאק וששווי השוק שלהן זינק למיליארד דולרים ויותר בתוך פרק זמן קצר.  במהלך שנת 2021 גייסו היוניקורנים הישראליים שהונפקו בבורסה של ארה”ב מעל 25 מיליארדי דולרים, כמעט 140% יותר מהסכום שגוייס שנה קודם לכן. כ – 50 חברות סטארט אפ, רובן בתחומי הפינטק, האינשורטק (סקטור שכיכב בקבוצת היוניקורנים המיוצאים מישראל לעולם במהלך 2021) והסייבר, בוצעו עשרות מגה סבבי גיוס עם גיוסים של מעל מאה מיליון דולרים, ו – 33 חברות סטארט אפ הפכו יוניקורנים, כאשר שווי השוק שלהן צמח אל מעל מיליארד דולרים.

אבל כבר במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2021, ניראה היה שכוכבם של חדי הקרן הפלואים דועך. אין ספק ששנת 2021 היתה שנה תנודתית בשוק ההון, עם משקיעים שחיפשו ללא הרף את “הדבר הגדול הבא” ושפע של מוצרי השקעה בשוק ההון המסורתי כמו גם באפיקי השקעה אלטרנטיביים, דוגמת שוק הקריפטו, שקפו בערכם בתוך שעות במאות ואפילו אלפי אחוזים. בינואר של שנת 2022 פורסם כי עשרות מבין היוניקורנים הזוהרים של תחילת שנת 2021 הפכו למה שמכונה “פני סטוקס”, כלומר מניות שנמכרות בסכומים נמוכים (על פי ההגדרה הרשמית, מדובר על מניות שמחירן נמוך מ – 5 דולרים). ההפסד המצרפי בשווי השוק של חברות הענק המזנקות של 2021 עומד על מאות מיליארדי דולרים, עם מחירי מניות שצנחו בעד 90%. בין השאר נמנה את מניית הפלופ הגדול ביותר של הנפקת הספאק ב – 2021, היא היפו, שאיבדה כמעט 80% ממחיר המניה שלה מאז ההנפקה. עוד מהמפסידות הגדולות ניזכר במניית טוקספייס שאיבדה כ – 84% מאז הנפקתה, מניית אינווייז שאיבדה כמעט 60%, ומניית ריסקיפייד שאיבדה כ – 75% ממחירה מאז הנפקתה.

ניראה שמשקיעים מאסו ביצורים פלואים, והם מעדיפים חיות מקורקעות להשקעה יציבה

איילין לי היא אשת ההשקעות שטבעה את המושג “חד קרן” בשנת 2013. איש ההשקעות אלכס לאזארוב ששיתף עימה פעולה פרסם בשנת 2020 מאמר ביקורתי כלפי חברות הסטארט אפ של עמק הסיליקון, שלא מוכיחות את עצמן בטרם שווי השוק שלהן מזנק למספרים בעלי תשע ספרות, והוא אז כינה את החברות היציבות, שמתאימות להשקעות לטווחים ארוכים והמייצרות תשואות מבוססות לצד מכפילי שווי ורווח ריאליים וללא הפתעות לכיוון מעלה או מטה. הוא כינה את החברות הללו “גמלים”, בניגוד לחדי הקרן הפלואים של עמיתתו לי, וכסמל לבחירה שמתאימה גם למסלולים ארוכים של השקעה יציבה. אותו ההזנק של מכפיל רווח דו ספרתי עם שווי שוק שאינו מבטא את הפעילות העסקית הלכה למעשה והמציע קריצה אל עליות ערך שיאפשרו תשואות דו ספריות, תלת ספרתיות ולפעמים אפילו יותר – מבטא אולי יותר סיכון מסיכוי. שנת 2022 מתחילה, עם מה שניראה כמו העדפה של המשקיעים לגמלים על פני חדי קרן.

הרווחים מול ההוצאות כמשתנה משמעותי בבחירות של משקיעים

מה שאיפיין את חדי הקרן של 2021 היה בין השאר עלויות תפעול והתרחבות גבוהות וקצב מהיר של שימוש בכספי הגיוס עם צורך תדיר בהזרמת כספים נוספים – עקב יחס לא רווחי בין עלויות הפעילות של חד הקרן לבין הרווחים שהוא מייצר. לעומת זאת, דווקא הארגונים הגדולים והוותיקים של שוק ההון, כמו נייס, צ’ק פוינט, אמדוקס, טבע, אלביט ואחרות – הן אלה שניראה שהן מככבות בתחילת שנת 2022, עם שווי שוק של בין 3 ל – 4 מיליארדי דולרים, ניסיון עתיר, יחס רווחי יותר בין הכנסות להוצאות והצעה פחות זוהרת אבל הרבה יותר מבוססת למשקיעים. בין השאר, אפשר לציין את צ’ק פוינט, עם שווי שוק של 16.5 מיליארדי דולרים ותשואה של כ – 8.2% מתחילת השנה; את “מניית העם” טבע, עם שווי שוק של כמעט 10 מיליארדי דולרים ותשואה של כמעט 8% מאז תחילת השנה, את אמדוקס, עם שווי שוק של כ – 9.5 מיליארדי דולרים ותשואה מתחילת השנה של כ – 3.8%, ועוד רבות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.