ריכוזיות קיצונית ב-S&P 500 – תמונת מצב מעודכנת

הבורסה האמריקאית חווה בעשור האחרון מגמת ריכוזיות הולכת וגוברת. בעשור הנוכחי, עשרת המניות הגדולות במדד S&P 500 מהוות כיום 37% משווי השוק של המדד – רמה שכמעט לא נראתה מאז ומעולם, ואף גבוהה מהשיאים שנרשמו בתקופת בועת הדוט-קום בשנת 2000, אז עמד הריכוז על 27% בלבד. גרף ההשוואה, המתבסס על נתוני Compustat, FactSet ו-Goldman Sachs, ממחיש את העלייה החדה בחלקן של החברות הגדולות, בעיקר ענקיות הטכנולוגיה, תוך יצירת תלות משמעותית של כל המדד בביצועיהן. במקביל, רווחי עשרת המובילות מהווים כבר 30% מכלל הרווחים של חברות S&P 500 – עלייה מהירה גם מבחינת תרומת הרווחיות.

ריכוזיות השוק – מגמה היסטורית ואנומליה עכשווית

הנתונים ממחישים היטב את עוצמת הריכוזיות הנוכחית. בין השנים 1985 ל-2019, עשרת המניות הגדולות במדד נעו בדרך כלל בין 15% ל-25% משווי השוק הכולל. הרמות הגבוהות ביותר נרשמו בשנת 2000, שיא בועת האינטרנט, אז עמד החלק היחסי של המובילות על 27%. אולם מאז 2020 ואילך, חל זינוק תלול – עיקרו בשל הזינוק האדיר בערכן של אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל, מטא (פייסבוק), טסלה, אנבידיה, ברקשייר האת’ווי, ויזות וספקיות AI נוספות. נכון לקיץ 2025, עשרת הגדולות חולשות על כ-37% מכלל שווי השוק של S&P 500 – עלייה של 10 נקודות אחוז תוך חמש שנים בלבד.

לא פחות משמעותית היא ההאצה בחלקן של אותן חברות גם ברווחי המדד: עשרת המובילות אחראיות כעת ל-30% מכלל הרווחים, לעומת 15-20% ברוב התקופות ההיסטוריות. הנתון הזה חשוב במיוחד כי הוא משקף לא רק עוצמת שווי שוק אלא גם יעילות עסקית, רווחיות ותזרים מזומנים שלא נראו כדוגמתם. התוצאה היא תלות מוגברת של ביצועי המדד כולו בקומץ חברות, בעיקר מתחום הטכנולוגיה.

מה עומד מאחורי הריכוזיות: טכנולוגיה, חדשנות ואפקט “המנצח לוקח הכל”

העלייה הדרמטית בריכוזיות המדד קשורה ישירות לדומיננטיות של מגזר הטכנולוגיה – ענקיות הסיליקון ואלו שבראשן הובילו מהפכות דיגיטליות, שירותי ענן, מסחר אלקטרוני, רכב חשמלי, בינה מלאכותית ותשתיות דיגיטליות עולמיות. חברות אלו נהנות מיתרון גודל, אפקט רשת גלובלי ויכולת להכתיב חדשנות, מחירים ומודלים עסקיים חדשים.

מודלים של “המנצח לוקח הכל” מתרחבים במגוון תעשיות – מפינטק ועד מחשוב ענן, מפרסום דיגיטלי ועד תחבורה – כך שכמות קטנה של חברות מרכזיות שולטות ברוב הערך המוסף והחדשנות. יכולת הגיוס וההשקעה האדירה במחקר ופיתוח, לצד יציבות מאזנית ותזרים מזומנים, הופכים את החברות הללו לעוגן שלא ניתן להתעלם ממנו במדדים המובילים.

השוואה היסטורית: בועת הדוט-קום והלקחים להיום

השוואה לבועת הדוט-קום מדגישה את חריגות המצב הנוכחי. בשנת 2000, ריכוזיות המדד בשיא הבועה הגיעה ל-27% – רמה שנחשבה אז קיצונית ותרמה בסופו של דבר לנפילה חדה של המדד כולו בעקבות קריסת חברות הטכנולוגיה. עם זאת, בניגוד לעבר, עשרת המובילות כיום מציגות רווחיות, צמיחה, והובלה טכנולוגית מבוססת תזרים יציב, שלא היו קיימים אצל רבות מחברות הדוט-קום של אותה תקופה. עדיין, ריכוזיות גבוהה כל כך עלולה להגביר את התנודתיות ולהעמיק את התלות של המשקיעים בקומץ חברות.

השלכות למשקיעים: יתרון לגודל או פוטנציאל לסיכון מוגבר?

עבור משקיעי מדדים פסיביים, ההשלכות ברורות: תיק המדד תלוי כיום כמעט לחלוטין בביצועי אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, גוגל, מטא וטסלה. מהלך חיובי במניה כמו אנבידיה או ירידה חדה באמזון ישפיעו מהותית על תשואות המדד כולו, ולא משנה מה יקרה בשאר ה-490 מניות הנותרות. מחד, המשקיעים נהנים מהצלחה מסחררת של הענקיות, ומאידך חשופים לסיכון ריכוזיות – כל פגיעה בענקית טכנולוגיה עשויה לגרור ירידות רוחביות במדד.

יתרה מכך, חלק מהמשקיעים האקטיביים – קרנות, גופים מוסדיים ומשקיעי ערך – מדגישים את החשש משוק “חד ממדי” שבו אין יתרון בגיוון ומחזוריות, אלא תלות במנהיגי החדשנות בלבד. לצד זאת, חשוב לציין כי משקיעים שהתרחקו מהטכנולוגיה בעשור האחרון נותרו הרחק מאחור בביצועי תשואות המדדים.