מאז 2020, שוק הקריפטו – ובראשו הביטקוין – עובר תהליך מעניין ומעורר מחלוקת: לא עוד נכס של “חובבי חדשנות”, אלא מכשיר פיננסי של ממש שמופיע במאזני ענקיות ציבוריות, קרנות גידור וחברות מתחומי מדיה, פינטק ותעשייה. הגל החדש הזה, בהובלת Strategy (לשעבר MicroStrategy), פתח דלת לחברות נוספות לראות בביטקוין אלטרנטיבה להשקעה, גידור אינפלציה ואפילו מקור לגיוס תשומת לב בשווקים הפיננסיים.
דוח של Yahoo Finance מחודש יוני 2025 (בהסתמך על Coinkite ו־BitcoinTreasuries.net) ממפה את ההתפשטות, מציג את המספרים המדויקים – וחושף: מעל 80 חברות ציבוריות מחזיקות כבר יחד למעלה מ־3.4% מהביטקוינים במחזור.

Strategy (MicroStrategy): מפתחת תוכנה שהפכה לקרן ביטקוין ציבורית
הסיפור של Strategy (מיקרוסטרטג’י לשעבר) הוא אולי התמרור הבולט ביותר למהפכה. מייקל סיילור, המנכ”ל, החל כבר ב־2020 להמיר עוד ועוד מהמאזן של החברה מבנקים ואג”ח ממשלתיות לביטקוין. התוצאה: Strategy מחזיקה נכון ליוני 2025 ב־580,955 ביטקוינים – היקף השווה כיום לעשרות מיליארדי דולרים. למעשה, חלק משמעותי משווי השוק של החברה כבר תלוי במחיר הביטקוין, ולמעשה היא מתפקדת כמעט כקרן סל למטבע הדיגיטלי – עם מינוף מסיבי, הנפקות חוב חוזרות וגיוסי הון שנועדו לרכישות נוספות.

מאיפה נובעת האסטרטגיה הזו?
סיילור הגדיר את הגישה כך: “ביטקוין הוא חומת מגן נגד אינפלציה, חוסר יציבות כלכלית וריכוזיות בנקאית. הוא הדרך היחידה להגן על ערך החברה בעידן של הדפסת כסף מסיבית”. בעקבותיו, עשרות חברות ציבוריות נוספות – מתעשיית הכרייה (MARA Holdings, Riot Platforms, CleanSpark), דרך פינטק (Block/Square, Coinbase Global), אנרגיה (Galaxy Digital), ועד ענקיות מדיה (Trump Media & Technology Group, GameStop) – קפצו על הטרנד. אלו משתמשות בשילוב בין הנפקות הון, מינוף חוב ורווחים קיימים, כדי לרכוש ביטקוין ולהציג אותו בתור נכס ליבה.

התמונה הכמותית – כמה ואיפה נמצא הביטקוין?
מלבד Strategy, בולטים:
MARA Holdings עם 48,137 ביטקוינים;
Twenty One Capital – 31,500 ביטקוינים;
Riot Platforms – 19,211 ביטקוינים;
Galaxy Digital Holdings – 12,830 ביטקוינים;
CleanSpark – 12,101 ביטקוינים;
Hut 8 Mining – 10,273 ביטקוינים;
Coinbase Global – 9,267 ביטקוינים;
Block (לשעבר Square) – 8,584 ביטקוינים;
Tesla (אילון מאסק) – 11,509 ביטקוינים (אף שמאז מכרה חלק מההחזקה);
Metaplanet (יפן) – 7,800 ביטקוינים;
GameStop – 4,700 ביטקוינים;
ועוד עשרות גופים מסקטורים מגוונים, כולל חברות טכנולוגיה, כרייה, מסחר אלקטרוני, רשתות מדיה, תעשיות אנרגיה ועוד.

בסך הכול, החברות הציבוריות אוחזות מעל 3.4% מההיצע העולמי – מגמה שהתחזקה ביותר מ־160% מאז 2023 בלבד.

המודל הפיננסי – גידור, מינוף, ואיתות לשוק
מדוע החברות בוחרות להיכנס כך לביטקוין?
הסיבות מגוונות:
גידור מפני אינפלציה (בעיקר בשווקים עם חוסר אמון במטבע המקומי או בריבית דולרית גבוהה)
איתות למשקיעים צעירים ואוהדי קריפטו
פוטנציאל תשואה – הנכס תנודתי, אך נחשב לאחד מהביצועים הטובים של העשור
גמישות חשבונאית (בחלק מהשווקים, ביטקוין נרשם כנכס בלתי מוחשי עם תמריצי מס מסוימים)
רצון לחדשנות ולמיתוג כ”חלוצים דיגיטליים”

עם זאת, המודל כרוך גם בסיכונים כבדים – מהתנודתיות החריפה של המטבע, דרך חשש לרגולציה, ועד שאלות חשבונאיות שטרם נפתרו במלואן.

האם כולם מרוויחים? – הצלחות, אכזבות ואזהרות
לא כל החברות שזינקו על גל הביטקוין הצליחו ליהנות מהמהלך. דוגמאות בולטות הן Trump Media & Technology Group ו־GameStop – שתי מניות של חברות שזינקו בעקבות ההודעות על כניסה לביטקוין, אך זמן קצר לאחר מכן איבדו כ־10% מערכן בעקבות שינוי סנטימנט בשוק או תנודתיות במחיר הביטקוין עצמו.

גם Strategy, למרות התשואות האדירות של 2021–2024, חוותה “נפילות פתאומיות” כאשר הביטקוין ירד בחדות. השוק למד: ההצלחה תלויה לא רק במחיר הביטקוין, אלא גם ביכולת לנהל סיכוני מינוף, לעמוד בדרישות רגולציה ולשדר שקיפות למשקיעים.

רגולציה ואתגרים חשבונאיים – האם הביטקוין מתאים לכל חברה ציבורית?
כניסת הביטקוין למאזני חברות ציבוריות עוררה סערה גם ברשויות ניירות הערך והחשבונאות. בחלק מהשווקים – בעיקר בארה”ב – ה־SEC דורשת גילוי מלא של אסטרטגיית הרכישות, תנאי המינוף ויחס ההשפעה של תנודות המטבע על דוחות הרווח. יתרה מזו, ישנם קשיים ממשיים בניהול סיכונים, שכן הביטקוין אינו נכס נזיל או מבוטח כפיקדון בנקאי רגיל.

כמו כן, ההשפעה על הדוחות יכולה להיות דו-צדדית: ברווחי הון תקופתיים החברה נהנית מהערכת שווי, אך בנפילות – ערך החברה כולו עלול להיפגע, ובמקרה של מינוף, אף להוביל להפסדים מסוכנים.

השפעה גלובלית – האם הביטקוין באמת בדרך להיות הסטנדרט הבא?
נתוני הדוח מוכיחים: מספר החברות הציבוריות המאמצות את “סטנדרט הביטקוין” נמצא בעלייה חדה, והמגמה מתרחבת גם לאירופה, יפן, דרום אמריקה ואפילו ישראל. יחד עם זאת, רוב החברות הגדולות עדיין בוחרות להישאר על הגדר ולהסתמך על דולרים, אג”ח או זהב כאפיק שמרני.

ככל שהמחוקק יתן מענה לשאלות רגולטוריות – ובפרט בתחום הדיווח, ניהול סיכונים והגנה על בעלי המניות – סביר שנראה הרחבה נוספת של המגמה בשנים הקרובות. המשמעות: התנהלות שוק ההון הגלובלי, תמחור מניות ותפיסת הסיכון עשויים להשתנות מהיסוד.

האם הביטקוין מחליף את הדולר? – מבט קדימה
בעוד רבים רואים בביטקוין כלי גידור זמני, התגברות התהליך בקרב חברות ציבוריות מרמזת על “דה-דולריזציה” פוטנציאלית – לפחות באחוז קטן מהיתרות. אם המגמה תימשך, משקיעים, אנליסטים ורגולטורים יידרשו לאמץ כלים חדשים לבחינת סיכוני מט”ח, וייתכן שגם לפתח מדדים ייחודיים לחשיפת חברות לקריפטו, לצד מדדי אג”ח וזהב.